הכירו את ד"ר איתי בר- סימן- טוב

ד"ר בר-סימן-טוב הנמנה עם חוקרי תורת החקיקה המובילים בעולם, משמש גם כיו"ר האגודה הישראלית לחקיקה. לאחרונה פורסם ספר שערך: Comparative Multidisciplinary Perspectives on Omnibus Legislation. את נושא הספר הוא מסביר תחילה בחידה: "מה משותף לחברי הכנסת בנימין נתניהו ואמילי מואטי?" התשובה היא ששניהם התבלבלו בהצבעתם במרתון ההצבעות על חוקי התקציב וחוקי ההסדרים, במהלכו נאלצו להצביע על מאות רבות של סעיפים, כמעט ללא הפסקות וללא שינה. "זהו חוק ההסדרים – מנגנון חקיקה שבו כורכים יחד נושאים רבים ובלתי קשורים בהצעת חוק בת מאות עמודים ומחוקקים אותה במשמעת קואליציונית נוקשה ובהליך חקיקה מזורז המוצמד לחקיקת התקציב," מסביר ד"ר בר-סימן-טוב.

השאלה שמעסיקה את ד"ר בר-סימן-טוב היא האם אין דרך טובה יותר לחוקק מאשר בהליך מרתוני מזורז ומתיש, "בו חברי הכנסת טרוטי העיניים אינם זוכים לזמן מספק לדון, לשקול, לגבש עמדה מושכלת או אפילו לישון". כדי להשיב על שאלה זו, כמו גם על השאלות מדוע פרלמנטים משתמשים בחוקי הסדרים, מהם הכלים לרגולציה על השימוש בחוקי הסדרים ולצמצום השפעותיהם השליליות, והאם אפשר להסתדר ללא חוקי הסדרים בכלל, קיבץ ד"ר בר-סימן-טוב את טובי חוקרות וחוקרי החקיקה ממגוון מדינות בעלות ניסיון עשיר עם חוקי הסדרים ועם ניסיונות שונים להגבלתם. התוצר הוא ספרו החדש, הראשון בעולם שבוחן את סוגיית חוקי ההסדרים מפרספקטיבה השוואתית ואינטרדיספלינרית.

ספר זה מדגים מחקר אקדמי שתכליתו גם להשפיע על העולם ולהביא לטיוב החקיקה וחיזוק הליך החקיקה הדמוקרטי. ואכן, למחקריו הקודמים של ד"ר בר-סימן-טוב כבר הייתה השפעה על החקיקה. כך למשל, בפסק דין דירה שלישית – פסק הדין הראשון אי פעם שבו בית המשפט ביטל פרק בחוק ההסדרים בשל פגמים בהליך חקיקתו – הסתמך בית המשפט על שלושה מאמרים של ד"ר בר-סימן-טוב, כאשר גם דעת הרוב וגם דעת המיעוט מצטטת את מחקריו. גם מחקריו של ד"ר בר-סימן-טוב על תפקוד פרלמנטים בקורונה, נקראו כבר על ידי אלפים רבים ברחבי העולם וצוטטו עשרות פעמים, לרבות על ידי בית המשפט העליון, דוח של הקונגרס האמריקאי וארגונים בינלאומיים רבים.