מדע ואומנות משתלבים במוזיאון הננו

מה הקשר בין 150 אלף גומיות משרדיות לשיקום רשת נוירונים פגומים? מה קורה לטיפת מים חרדתית וכיצד היא קשורה לנפש האדם? כיצד 16 נגני כינור מדגימים את תיאורית הכאוס?

מוזיאון הננו ע"ש פטר לאמנות ולמדעי הננו באוניברסיטת בר-אילן מציג באופן שמשלב מדע ואמנות תשובות לשאלות אלה ולרבות אחרות. 

חלל המוזיאון מתפרס על פני שבע קומותיו של המכון לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. עבודות האמנות הן חלק ממחקר מתפתח, פרי שיתוף פעולה בין אמנים ומדענים והן מוצגות בין המעבדות ובחללים ציבוריים. הביקור במוזיאון מציע חוויה של גילוי, סקרנות והרחבת הדעת.

לקראת השקת המוזיאון יצאו פרסומים רבים בארץ ובחו"ל על המוזיאון, בינהם: הארץ (גלריה), הארץ, מעריב, ישראל היום באנגלית, The Media line, חדשות 12,  The Jerusalem Post, כלכליסט ועוד. 

התערוכות המוצגות במוזיאון הן תוצאה של עבודה ארוכה ומשותפת בין אמנים ובין חוקרים מתחומי הביולוגיה, הפיזיקה, הכימיה, ההנדסה ומדעי המחשב. חזונו של המוזיאון לאפשר לחוקרים ולאמנים לדון יחד בעולם הננו ובהשלכות מרחיקות הלכת של מחקר זה על עולמנו.

קהל רב של חוקרים, אמנים, אנשי תרבות, אנשי עסקים וחברים גדש את מכון הננו בערב הפתיחה ובא להתרשם מהמוזיאון. פרופ' דרור פיקסלר, ראש המכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים, ברך על הפתיחה ואמר: "המכון לננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים קנה לו שם בינלאומי כגוף מוביל בתחום המחקר בארץ ובעולם. במיזם המיוחד הזה אנו פותחים צוהר אל המדע המתקדם של המחקר בננוטכנולוגיה ומנגישים לקהל הרחב את היכולות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר". את הרעיון להקים מוזיאון הגה ראש המכון הקודם, פרופ' יובל גרעיני, שראה בחזונו את מדע הננו מקבל צורה ופנים. "המוזיאון הוא יצירה של שפה חדשה, שילוב של אמנות ומדע. אנו רואים חשיבות עליונה ללבות סקרנות טבעית אצל ילדים. האמנות פונה אל הרגש באופן מידי ומשם מתאפשרת העצמה של הילדים והנוער בתחומי המדע", פרס פרופ' גרעיני את משנתו החינוכית.

גולת הכותרת של הערב היה רב שיח שבו השתתפו החוקרים והאומנים ושיתפו את הקהל בתהליך שעברו יחד. עם הדוברים נמנו: ד"ר טל איבנקובסקי, חוקרת יצירתיות וסקרנות מהמחלקה למדעי המוח בבר-אילן, האמן ישראל הדני, פרופ' יובל גרעיני, פרופ' אורית שפי והאמנית ורדי בוברוב ששיתפו פעולה יחדיו, אוצרת ממתגי RAGהמוזיאון טל יזרעאל, האמנית אילי לוי, פרופ' עדי סלומון, אלון קנצ'וק ורמי רשתי, מסטודיו המוזיאון, האמן ד"ר אלעד שניידרמן ,שכתב את עבודת הדוקוטורט שלו בעקבות שיתוף הפעולה במסגרת המוזיאון עם פרופ' מוטי פרידמן והדוקטורנטית ממעבדתו שיר שחל שגם היא הגישה את עבודת הדוקטורט שלה לשיפוט בימים אלה המתבססת על שיתוף הפעולה ביזמת המוזיאון. פרידמן ושחל פרסמו מאמר בנושא בכתב העת "Nature Communication " אלון קנצ'וק ורמי רשתי, מסטודיו RAG , ספרו על תהליך המיתוג למוזיאון: "נדרשנו למצוא שם, להגדיר את הערכים ולפצח את ה DNA החזותי של המוזיאון. לשם כך עיצבנו פונט ייחודי למוזיאון שיצא מתוך צורותיהם הייחודיות של מבנים ננומטרים בחומרים שונים, ולמעשה חי על התפר שבין מדע לאמנות".

במהלך הערב קיבלו האורחים הסברים על העבודות המשותפות מפי צוות ההדרכה המקצועי של המוזיאון. מוזיאון ננו מציג עבודות אמנות שהן שיתוף פעולה בין אמנים שונים בארץ ובעולם ובין מדענים החוקרים במכון, ומציע חוויה של גילוי, סקרנות והרחבת הדעת לכל המשפחה. בתערוכה המוצגת בימים אלו במוזיאון, 'שפות חדשות', מחכה למבקרי המוזיאון חוויה המשלבת אמנות ומחקר מתפתח בתחומי הביולוגיה, הפיזיקה, הכימיה וההנדסה, אשנב אל מחקר הננו החי והפועם המתקיים בעשרות המעבדות של המכון. אוצרת התערוכה טל יזרעאל, "זהו חלון לארץ פלאות של הבלתי נראה לעין. בננו-מדע כמו באמנות, החקר אל תוך החומר ואל תוך המהות מוביל לגילוי תופעות חדשות, רעיונות ועולמות חדשים. מתוך שיתוף הפעולה המתמשך והמעמיק, האמנים והחוקרים ניסחו שפה חדשה, כדי שיוכלו לשוחח בה. רוב העבודות נמצאות בתהליך כך שהמבקר יוכל לחוות בכל פעם חוויה שונה בניצוחה של טלי קורן קטן, ראש תחום חינוך במוזיאון, מונה סטודנטים לתארים מתקדמים ממכון הננו וסטודנטים לאומנות במוסדות אקדמיים מובילים ומתמחה בהדרכה מיוחדת לילדים, לנוער ולמשפחות. קרן בואינג ישראל שותפה לתמיכה בפעילות החינוכית.

המוזיאון פתוח למבקרים, עם סיורים מודרכים בלבד.

אתר מוזיאון הננו במכון לננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן

להזמנת כרטיסים