איך המוזיקה מקדמת קשרים חברתיים

מוזיקה היא כלי חברתי הנוכח לאורכה של האבולוציה האנושית, מספק נחמה ומסייע ביצירת קשרים חברתיים. מחקר חדש, שפורסם בכתב העת המדעי American Psychologist, מפרט חמש פונקציות מוחיות המעורבות בתהליכים מוזיקליים-חברתיים ותורם בכך להבנת התהליכים המתחוללים במוח תוך פעילות מוזיקלית משותפת לשני אנשים או יותר.

צוות של חוקרי פסיכולוגיה, מוזיקה ומדעי המוח באוניברסיטת בר-אילן ומאוניברסיטת שיקגו הציג מודל של המוח השופך אור על הפונקציות החברתיות והמנגנונים המוחיים הנמצאים בבסיס ההתרחשויות המוזיקליות המשמשות ליצירת קשרים אנושיים. המודל ייחודי מאחר שהוא מתמקד במה שקורה במוח כאשר אנשים יוצרים מוזיקה ביחד, בשונה מהאזנה פרטנית למוזיקה, שנחקרה רבות.

מקור ההשראה למחקר הוא מאמציהם היצירתיים של מוזיקאים ברחבי העולם, שניסו לעשות מוזיקה ביחד בזמן ששהו בריחוק חברתי במהלך מגפת הקורונה. קבוצה זאת כוללת אנשים ששרו "בציבור" ממרפסת למרפסת בסגרים ההמוניים, אנשים שהיו מעורבים בשירה קבוצתית בפלטפורמות ועידת וידיאו כמו "זום", וכאלה שביצעו קונצרטים חיים ששודרו מחדרי מגורים, ביניהם מוזיקאים נודעים כמו יו יו מא, כריס מרטין מלהקת קולדפליי, ונורה ג'ונס.

החוקרים שילבו בין הידע העדכני ביותר בתחום חקר המוח החברתי (social Neuroscience) ובין ידע משדה המוזיקה, כולל תיאוריה אבולוציונית. הם האירו חמש פונקציות מרכזיות ומנגנונים מוחיים התורמים לקשרים חברתיים באמצעות מוזיקה: מעגלי האמפתיה; הפרשת אוקסיטוצין; תגמול והנעה, כולל שחרור דופמין; מבנים הקשורים לשפה; וקורטיזול. חמשת הפונקציות והמנגנונים האלה מעורבים לכל הפחות ב-12 אזורים מוחיים ובשני נתיבים בו. 

אמפתיה עוזרת לנו להתחבר אל האופן שבו אנשים אחרים חושבים ומרגישים, והיא עשויה להשתפר באמצעות תיאום בין-אישי מוזיקלי. ההרומון אוקסיטוצין מכונה לעתים "הורמון האהבה" מאחר שהוא תורם לתחושת הקשר החברתי שלנו עם הזולת. אוקסיטוצין מופרש כאשר אנשים שרים יחד, גם אם השירה מאולתרת. דופמין הוא מוליך עצבי המעורר תחושת עונג ומופרש במהלך ציפייה למוזיקה, והוא חיוני לתחושות של תגמול והנעה. מבנים הקשורים לשפה במוח מעורבים בדיאלוג המוזיקלי, זה שלעתים מכונה "קריאה ותגובה". קורטיזול הוא הורמון המעורב במצבי עקה (סטרס), אך רמתו במוח מופחתת כאשר אנשים שרים ביחד וכאשר הם מאזינים למוזיקה בקבוצה.

המחקר מהווה את התשתית לשדה חדש ומתפתח שנקרא "חקר המוח החברתי של המוזיקה". תחום חדש זה מבוסס על שדה המחקר המפותח של מדעי המוח הקוגניטיביים של המוזיקה, המתמקד במידה רבה בהאזנה למוזיקה. לדברי החוקרים, הבנה טובה יותר של הפן המוחי-חברתי של המוזיקה עשויה למלא תפקיד חשוב בסיוע לשיפור קשרים חברתיים מסביב לעולם, בעיקר בחברות המצויות בקונפליקט. החוקרים סבורים שמוזיקה היא כלי רב עוצמה העשוי לחבר בין בני אדם, לקדם אמפתיה ותקשורת ולרפא מחלוקות חברתיות. הבנה מדעית טובה יותר של הדרך שבה המוזיקה מייצרת קשרים חברתיים בין מוח למוח עוזרת להדגיש את העובדה שמוזיקה קיימת לא רק לשם בידור, אלא ממלאת תפקיד מהותי בקיום האנושי, שיש לו השלכות חברתיות חשובות.

ד"ר דוד גרינברג, שהוביל את המחקר, הוא מדען, מוזיקאי מקצועי, ופוסט-דוקטורט בבר-אילן. לדבריו, "מוזיקה מחברת אותנו לאנושיות שבנו. באמצעות מדע המוח אנו יכולים לגלות שתחושות החיבור החברתי שלנו אינה סובייקטיביות בלבד, אלא נטועות במנגנונים מוחיים חשובים. אנו מקווים שזה יוביל ליותר תוכניות מקומיות כמו "תזמורת ירושלים מזרח ומערב", המחברת אנשים מתרבויות שונות דרך מוזיקה.

ד"ר אילנית גורדון, מהמחלקה למוזיקה וראש מעבדת Social Neuroscience במרכז הרב-תחומי לחקר המוח באוניבריטת בר-אילן, אומרת: "החברותיות האנושים נטועה במבנה הביולוגי שלו. דרך מוזיקה אנו יכולים להתחבר ולתקשר עם אחרים, ודרך מחקר מדעי של הבסיס הנוירו-ביולוגי של המוזיקה, אנו יכולים להביו טוב יותר את הסוגיות המרכזיות במדעי המוח החברתיים.

פרופ' ז'אן דסטי, מומחה לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה מאוניברסיטת שיקגו, אמר: "מוזיקה היא מרכיב בסיסי באבולוציה שלנו, המאפשר ביטוי ייחודי של קשרים חברתיים. היא עשויה לחזק קשרים ואמון הדדי בין אנשים באמצעות איתות של ערכים דומים. מרתק למדי להבין את המנגנונים העצביים של המוזיקה."

קישורים אינטראקטיביים:

אפשר לבקר ב-www.musicaluniverse.io וב-www.yourbraintype.com ולגלות את ההעדפות המוזיקליות שלכם ולאיזה טיפוס מוחי אתם משתייכים.

לציטוט המאמר: Greenberg, D. M., Decety, J., & Gordon, I. (2021). The social neuroscience of music: Understanding the social brain through human song. American Psychologist; DD MM 2021.