תומכי פליאו: מחקר זה יפתיע אתכם

מחקר ארכאולוגי-פרהיסטורי מגלה כי ההומינידים שחיו מדרום לעמק החולה ניזונו בעיקר ממגוון רחב של צמחים שליקטו ועיבדו בעזרת כלים מבזלת. תגלית זו עומדת בניגוד לסברה המקובלת לפיה התזונה הפרהיסטורית התבססה על חלבון מהחי. 

שינוי תפיסה: התפקיד המרכזי של הצומח בתזונה הקדומה
התפיסה הרווחת רואה בבשר את המרכיב העיקרי בתזונת אבותינו הקדמונים. תפיסה זו הושפעה בעיקר מהשתמרותן של עצמות בעלי חיים באתרים ארכיאולוגיים, בעוד ששרידי מזון צמחי נשמרו לעתים נדירות בלבד. המדע הפופולרי מדגיש את הקשר שבין צריכת חלבונים מהחי ובין התפתחות המוח האנושי וכורך את צריכת הבשר להתפתחות האדם כיצור חברתי שיחסיו עם הזולת קשורים לציד קבוצתי. 

למעשה (ולשמחת חסידי התזונה מהצומח), מחקרים על חברות ציידים-לקטים בנות ימינו מצביעים על כך שצמחים תופסים מקום מרכזי בתזונה. צמחים עשירים בעמילן מילאו תפקיד חשוב לאורך האבולוציה האנושית. העמילן שמצוי בשפע בפקעות, אגוזים ושורשים מספק פחמימות חיוניות לדרישות האנרגטיות המוגברות של המוח האנושי. 

עדויות מהמטבח הקדום
המחקר שנערך על גדות אגם החולה ההיסטורי, מתאר גרגירי עמילן בני כ-780,000 שנה שנחשפו בתהליך מיצוי חומר מתוך כלי בזלת שנמצאו באתר. ממצאים אלה מספקים את העדות הקדומה ביותר בעולם לעיבוד מזון צמחי על ידי האדם. הכלים שנבדקו כללו מקבות (כלי פיצוח וכתישה) וסדנים (משטח הכתישה) עשויים מבזלת, והם שימשו לעיבוד מזון ובהם שרידים של מגוון צמחים, כגון בלוטי אלון, דגנים, קטניות וצמחי מים כמו נופר צהוב. העובדה שהם נמצאו ליד מוקדי אש, מצביעה על שימוש בחום לעיבוד המזון ונטרול רעלנים. בנוסף לשרידי העמילן, נמצאו בהם גם גרגרי אבקה, אצות, שיער מכרסמים ונוצות של ציפורי מים - ממצאים המחזקים את אמינות הממצא העמילני.

חיי קהילה על גדות האגם
האתר הממוקם על גדת אגם החולה הקדום, היה נקודת התיישבות מועדפת על קבוצות של ציידים-לקטים והם שבו אליו פעם אחר פעם, כשהן מותירות אחריהן למעלה מ-20 שכבות יישוב. תושביו פיתחו שיטות לאיסוף משאבים ממרחק, כולל כריית חומרי גלם והבאת מזון מאזורים שונים. הם ניצלו את משאבי הסביבה במלואם - צדו חיות כמו פילים ויחמורים, דגו קרפיונים, ואספו צמחים לאורך כל עונות השנה. התנהלות זו מעידה על יכולות חברתיות וקוגניטיביות מפותחות של תושבי האתר.

במחקר הרב-תחומי השתתפו פרופ' נירה אלפרסון-אפיל מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה וד"ר יואל מלמד מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, ד"ר הדר אחיטוב, שהמחקר היה חלק מעבודת הדוקטורט שלה בבר-אילן והיום מאוניברסיטת חיפה, פרופ' נעמה גורן-ענבר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' אמנדה הנרי מאוניברסיטת ליידן, הולנד, ומכוני מחקר נוספים בחו"ל.