מה עובר על המוח שלנו בזמן מינגלינג?

ניהול שיחה במקום רועש הוא אתגר לא פשוט כששיחות אחרות ורעשי רקע מפריעים לנו להתמקד בבן השיח שלנו. מדעני מוח וקוגניציה מתווכחים כבר כמה עשורים על האופן שבו המוח מתמודד עם ריבוי צלילים בסביבתו ומסדר אותם על פי סדר עדיפויות. תופעה זו מכונה "בעיית מסיבת הקוקטייל", והיא מתמקדת בשאלה האם אנחנו יכולים לספוג מידע ממספר דוברים במקביל או שאנחנו מוגבלים להבנת הדיבור של דובר אחד בכל פעם.

"התשובה לשאלה הזו עוזרת לנו להבין טוב יותר את היכולת ואת המגבלות של מערכת עיבוד הדיבור האנושית. היא גם חושפת תובנות על האופן שבו קשב עוזר לנו להתמודד עם ריבוי גירויים בסביבה שלנו – עוזר לנו להתמקד בעיקר במשימה שעל הפרק תוך כדי ניטור הנעשה סביבנו," אומרת ד"ר אילנה ציון-גולומביק מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח. 

מחקר שהובילה בנושא זה פורסם לאחרונה בכתב העת eLife. במחקר ביקשו החוקרים לבדוק אם מילים ומשפטים מזוהים מבחינה לשונית או שהם מיוצגים במוח בתור "רעש אקוסטי" בלבד ללא כל עיבוד לשוני.

ד"ר ציון-גולמביק וצוותה מדדו את הפעילות המוחית אצל מאזינים אנושיים שהאזינו לשני גירויי דיבור, כל אחד באוזן אחרת. המשתתפים התבקשו למקד את הקשב שלהם בתוכן של דובר אחד ולהתעלם מהדובר האחר.

החוקרים מצאו ראיות לכך שהדיבור שאינו זוכה לכאורה לתשומת לב ונוצר משיחות רקע ורעש עובר עיבוד הן ברמה האקוסטית הן ברמה הלשונית, עם תגובה נראית באזורי המוח הקשורים לשמע ולשפה.

בנוסף, הם מצאו כי תגובת המוח אל הדובר שזכה לתשומת לב באזורי המוח הקשורים לשפה הייתה חזקה יותר כשהוא "התחרה" עם דיבור אחר (בהשוואה לתחרות עם קלט שאינו דיבור). הדבר מצביע על האפשרות ששני קלטי הדיבור מתחרים על אותם משאבי עיבוד, מה שמסביר אולי את מאמץ ההקשבה הגדול יותר שנדרש כדי להישאר ממוקדים כשאנשים רבים מדברים בו זמנית.

המחקר תורם למאמצים להבין כיצד המוח מתמודד עם שפע של קלט שמיעתי בסביבתו, ויש לו השלכות תיאורטיות על הבנתנו את טבעה של ברירת הקשב במוח. יש לו גם פוטנציאל יישומי משמעותי עבור התכנון של מתקנים מסייעים חכמים שיעזרו לאנשים למקד את הקשב שלהם טוב יותר או להתמודד עם סביבות רועשות. השיטות שפותחו כאן מספקות גם גישה שימושית חדשה לבדיקת ההבדלים ביכולת למקד קשב בסביבה רועשת בין אנשים שונים.