המחיר הכלכלי והבריאותי של זיהום האוויר

ד"ר קרן אגאי-שי, אפידמיולוגית סביבתית מהפקולטה לרפואה בבר-אילן, ושותפיה השתמשו ברשומות רפואיות, מידע מהלמ"ס, נתוני זיהום אוויר ונתונים על הרכב האוכלוסייה כדי לחשב עד כמה זיהום האוויר, הנגרם כתוצאה מפליטות ממפעלים מזהמים ומתחבורה, מעלה את התמותה והתחלואה. בהמשך חושב המחיר הכלכלי של אובדן חיים, ימי אשפוז, ביקורים במיון, תרופות, אובדן ימי עבודה וכדומה.

המחקר הסתמך על ידע קיים מהספרות המקצועית המצביע על עלייה במספר החולים במחלות שונות  ובמספר מקרי המוות עם כל עלייה בריכוז זיהום האוויר. בהמשך נבדקה התחלואה במחלות המוכרות על ידי ארגונים רפואיים בינלאומיים ולאומיים ככאלה הקשורות באופן ישיר לזיהום אוויר (לדוגמה, סכרת, אסתמה, מחלות ריאה ומחלות לבביות נכנסו לחישוב, בעוד שאוטיזם נותר בחוץ, אף על פי שיש מחקרים המצביעים על קשר בין אוטיזם ובין זיהום אוויר).

בשלב הבא חושבה תוספת מקרי המוות והתחלואה שנגרמו על ידי זיהום אוויר, ולמקרים אלה הוצמד תו מחיר כלכלי. נמצא שעלויות התחלואה והתמותה באזור מפרץ חיפה ב-2015 נעו בין 561 מיליון שקל ובין 1.3 מיליארד שקל. רוב התחלואה נגרמה כתוצאה מחשיפה לתחמוצות חנקן, הנפלטות ממפעלים ומכלי רכב. 87 אנשים נפטרו בשנה זאת מזיהום תחבורתי ו-14 נפטרו מזיהום תעשייתי.

חשוב לדעת שמדובר בהערכה זהירה מאוד: יש מחלות שכבר נקשרו מדעית לזיהום אוויר אך לא הוכנסו לחישובים, וגם נזקי בריאות שנגרמים בשל זיהום משני, כמו זיהום קרקע ומים שנגרם על ידי זיהום אוויר, לא נכללו במחקר. כמו כן, בזמן ביצוע במחקר נתוני הפליטה לא כללו את כל המזהמים ואת כל מקורות הפליטה הקיימים.

ד"ר אגאי שי מספרת שהנתונים על התחלואה והתמותה לא הפתיעו אותה, ושחשיבות המחקר אינה מסתכמת בהצגת המספרים, אלא ביצירת כלי מדעי חדש המותאם לאוכלוסייה בישראל וניתן ליישום בכל אזור בארץ. הכלי מאפשר למשרד להגנת הסביבה להציג שיקולים כלכליים ושיקולי בריאות מבוססי נתונים.  אם, לדוגמה, המתנגדים לסגירת מפעל מזהם יעלו טיעונים הקשורים באובדן מקומות עבודה, הכלי המחקרי החדש עשוי לספק נתונים שידגימו שהמחיר הכלכלי של התחלואה והתמותה העודפת גבוה יותר ממחירה של האבטלה.

לקריאה נוספת

למחקר