התמודדות עם אתגרים סביבתיים הנמשכים על פני דורות

האנושות ניצבת כיום בפני סיכונים לטווח ארוך. אתגרים אלה כוללים את שינוי האקלים, אובדן המגוון הביולוגי, מגפות עולמיות ועוד. ההתמודדות עם איומים אלה מחייבת שיתוף פעולה בין-דורי, מאחר שדור בודד אינו יכול לפתור אותם באופן מוחלט. המנגנונים המסייעים להתפתחות שיתוף פעולה בדילמות חברתיות שמתרחשות בתחומו של דור אחד הם יחסי הדדיות, ענישה על ידי צדדים שלישיים ומוסדות אכיפה מרכזיים, אך אלה אינם פועלים באופן מיטבי בהקשר הבין-דורי. מחקרם של פרופ' אורן פרז מהפקולטה למשפטים וד"ר אלירן הלאלי מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בחן את ההיבטים ההתנהגותיים של יישום מנגנון כבילה - אמצעי "רגולציה בין-דורית" שיכול למנוע מדור אחד לפעול באופן המתעלם מצרכי הדורות הבאים. הממצאים מציעים מקום לאופטימיות ולעיצוב רגולציה.

דוגמה לכישלון במתן מענה לבעיית האקלים היא התופעה החדשה של climate-washing. חברות רבות מפרסמות לאחרונה התחייבויות להקטנת פליטות פחמן, ולהעלימן כליל עד 2050. אולם מחקרים מעידים שהתחייבויות אלה אינן אמינות. דו"ח של מכון המחקר InfluenceMap מ-2023 מצא שכמעט 300 חברות מתוך רשימת פורבס 2,000, שפרסמו התחייבויות אקלימיות, נמצאות בסיכון ל"גרינוושינג". מחקר של הבנק המרכזי האירופי מ-2024, הטיל ספק באפקטיביות של התחייבויות אקלימיות של בנקים מובילים לנוכח דפוסי ההלוואה שלהם.

מנגנון כבילה יכול להבטיח את האפקטיביות הנמשכת של הפעולות הנדרשות להתמודדות עם דילמות בין-דוריות. הוא מסייע בגיוס תמיכה פוליטית של הדור הנוכחי ביזום שרשרת שיתוף פעולה בין-דורי, הן באמצעות הבטחת היעילות הנמשכת של המאמץ והן באמצעות מתן מענה לבעיית חוסר האמון בנכונות של הדורות הבאים לנהוג באופן אלטרואיסטי. מנגנוני כבילה אלה משתייכים לקטגוריה ייחודית של כלי "רגולציה בין-דורית", שמטרתה לגשר על פער האמון הקיים בין הדורות.

ד"ר הלאלי, ראש המגמה לפסיכולוגיה חברתית-ארגונית, ופרופ' פרז, ראש בית הספר הרב תחומי לקיימות וסביבה בבר-אילן, חקרו באופן ניסויי את ההיבטים ההתנהגותיים של יישום מנגנון כבילה לקידום שיתוף פעולה בין-דורי. הם בחנו האם אנשים יהיו מוכנים, באופן וולונטרי, להשקיע במנגנון כבילה (למרות הפגיעה ברווחה האישית שלהם), ובחנו את ההשפעה של הוספת האפשרות ליישם מנגנון כבילות על שרידותו של המאגר המשותף לאורך הדורות.

במחקר השתתפו 97 נשים וגברים ששויכו לשרשרות של חמישה דורות. כל משתתף ייצג אחד מחמשת הדורות. למחקר היו שלושה ממצאים מרכזיים: ראשית התברר כי קיימת באוכלוסייה קבוצה משמעותית של אלטרואיסטים לטווח ארוך, שמוכנים לוותר על רווח אישי כדי לשפר לא רק את רווחת הדור הבא, אלא גם את זו של הדור שאחריו (להבדיל מאלטרואיסטים קצרי טווח שמסתכלים רק על הדור הבא אחריהם). בדור הראשון 27% מהמשתתפים בחרו להשקיע במנגנון כבילה שאמור להבטיח את רווחת הדור השלישי על ידי כבילת ידיו של הדור השני (לצד 38% שהפגינו אלטרואיזם לטווח קצר, שנטלו רק 50 יחידות מהמשאב המשותף, ו-35% אגואיסטים שלקחו את כל המשאב לעצמם).

שנית, נמצא גם שמנגנוני התחייבות מניבים תועלת לטווח ארוך, על ידי הגדלת מספר השרשרות שהצליחו לשמר את המאגר המשותף לאורך כל הדורות (ביחס לקבוצת הביקורת). בעוד שבקבוצה עם מנגנון הכבילה 48.5% מתוך שרשראות הדורות שרדו עד הדור הרביעי, בקבוצת הביקורת שמשתתפיה לא נחשפו לאפשרות של מנגנון כבילה רק 24.8% שרשרות שרדו עד הדור הרביעי.

לבסוף ממצאי המחקר מעידים גם על התפתחות נורמת השקעה במנגנון כבילה. אף-על-פי שמנגנון הכבילה היה וולונטרי, הדורות העוקבים לדור הראשון נטו להמשיך להשתמש בו.

לממצאי המחקר יש מספר השלכות לעיצוב כלי רגולציה בין-דוריים. ראשית, נמצאה תמיכה משמעותית בהפעלת מנגנון כבילה בדור הראשון למרות עלותו. ממצא זה מעיד על תמיכה ציבורית בהטמעת מנגנוני כבילה בהקשר האקלימי, בפרט נוכח החשש מפני climate-wash. שנית, הבחירה להשקיע במנגנון כבילה משקפת חוסר אמון בנכונות הדור השני לפעול באופן אלטרואיסטי. ממצא זה יכול לתמוך בבנייה של מוסדות שיכולים לגשר על הפער בין הדורות הנוכחיים והעתידיים, ובכך לפתח את האמון הנדרש. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שאימצו מנגנון כזה בדמות נציב הדורות הבאים (למרבה הצער, הכנסת ביטלה את מוסד הנציבות ב-2010). לבסוף, הממצא שלפיו לשילוב של מנגנון כבילה הייתה השפעה חיובית על שיעור הרווחה המצרפית הבין-דורית (למרות היותו וולונטרי וכרוך בעלות) מספק הצדקה להוספת מנגנוני כבילה לארגז הכלים הרגולטורי בישראל. 

למאמר המלא  

לתוכניות הלימוד בתחומי סביבה וקיימות