היריון, קורונה וחרדה

ההשלכות של נגיף הקורונה על בריאותן של נשים הרות ועל התפתחות העובר טרם התבררו, ולכן יש עמימות בדבר רמת האיום והמשמעות במקרה הידבקות. פרופ' אורית טאובמן-בן-ארי מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן והדוקטורנטיות מרים חסון וסלאם אבו-שרקייה בחנו מצוקה של נשים בהיריון בצל התפרצות נגיף הקורונה. החוקרות בדקו את רמת החרדה סביב היבטים שונים הנוגעים באשה, בעובר ובסביבתה.

במחקר, שנערך מאמצע ועד סוף מרץ 2020, השתתפו 336 נשים הרות: 225 יהודיות ו-111 ערביות. הנשים ענו על שאלון לדיווח עצמי, שבו התבקשו להתייחס למגוון תחומים ולציין באיזו מידה הן חשות חרדה בכל תחום ותחום. בין הממצאים: שהות במרחב ציבורי או בתחבורה ציבורית מעוררת רמה גבוהה עד גבוהה מאוד של חרדה (70% בקרב היהודיות ו-87.5% בקרב הערביות); קיים חשש רב עד רב מאוד מפני הידבקות של אחד מבני המשפחה וחשש לשלום העובר (71.7% ו-70%); קיימת רתיעה מפני הגעה לבדיקות הקשורות להיריון (68.7%); החשש ורמת החרדה מפני הנזק הכלכלי בעקבות המגיפה נמצא במקום נמוך (38.1% ציינו זאת במידה רבה או רבה מאד).

נמצא באופן מובהק כי הנשים הערביות דיווחו על רמה גבוהה יותר של חרדות.

לצד ההשוואה בין נשים ערביות ליהודיות, המחקר השווה את רמת החרדה מפני ההידבקות בקרב נשים שיהפכו לאמהות לראשונה לבין אמהות ותיקות יותר. בסוגיה זו לא נמצאו הבדלים.