מחקר חדש מגלה מה היה גודל הביצים בעת העתיקה

מתי החלו בני האדם לאכול ביצים, ומה היה גודלן בעבר? תשובות חדשות לשאלות אלו עלו ממחקר חדש שערך פרופ' זהר עמר, מומחה בתחום החי והצומח בעולם הקדום מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ופורסם בכתב העת המדעי JSIJ.

קליפות ביצים הן דבר נדיר שכן הן אינן משתמרות לרוב בשל עדינותן ושבירותן. פרופ' עמר סקר במחקר עומק ממצאים של 15 ביצים עתיקות, שהשתמרו בכל זאת ונמצאו בישראל ומחוצה לה. חלק מהביצים השלמות השתמרו משום שהיו בתוך בורות ספיגה ושפכים. הממצא הקדום ביותר הן שרידי ביצים מחפירות עיר דוד משלהי בית ראשון. כן נבדקו ביצים מהתקופה הרומית ומימי הביניים. בין היתר פרופ' עמר בדק באופן אישי ביצים מפורסמות ששרדו בשלמותם בעיר פומפי שחרבה תשע שנים לאחר חורבן בית המקדש השני.

על פי המחקר, ביצי תרנגולת נכנסו לסל המזון כמרכיב משמעותי רק בתקופה ההלניסטית-רומית. כמו כן, הן היו בגודל שונה ממה שהיה מקובל לחשוב עד עתה. לתוצאות המחקר של פרופ' עמר בנושא הגודל עשויות להיות השלכות הלכתיות, שכן על פי שיעור "כביצה" נקבעות הלכות ושיעורי תורה שונים, למשל חובת אכילת מצה בליל הסדר "כזית" – גודל שמחושב לפי דעות שונות בהלכה, בין רבע לחצי ביצה.

במחקר החדש, בפעם הראשונה, מוצגים נתונים ריאלים מבוססים שעשויים לשנות את הגישה הרווחת עד עתה בתחום. שיעור הביצה הממוצעת בתקופה הרלבנטית, כפי שחושף פרופ' עמר לאור הממצאים וניתוח המקורות ההיסטוריים, היה נמוך מהשיעורים המקובלים כיום בעולם ההלכה.

לפי המחקר, גודל הביצים בעת העתיקה היה קטן יותר מביצה ממוצעת של 40-44 סמ"ק. למעשה נפח ביצים קטן יחסית היה נפוץ יותר עד אמצע המאה העשרים. גודל הביצים עלה רק בדורות האחרונים, בעקבות טיפוח גזעי התרנגולת לביצים.

"השיעור נמוך מהמקובל בימינו על פי החישוב של הרב אברהם חיים נאה", מסביר פרופ' עמר, "כל הנתונים שבידינו שוללים את האפשרות שהיו שינויים מפליגים בגודל הביצים הממוצעות, עד כדי התקטנותם במחצית, דהיינו שיעור ביצה של 100 סמ"ק לפי שיטת החזון איש". 

לתוכניות הלימוד במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה