הסיבה לעודף התחלואה בסרטן במפרץ חיפה - סביבתית

מחקר חדש מראה שמגורים באזור מפרץ חיפה מעלים את הסיכון לחלות בסרטן בהשוואה למי שאינו גר באזור. הממצאים מצביעים על כך שתחלואת היתר קיימת בכלל האוכלוסייה וכן בקבוצות שונות בה. מסקנת החוקרים היא שהגורם לתחלואת היתר הוא סביבתי.

המחקר, שבוצע על ידי הדוקטורנטית אינאס כיאל-טרביה בהנחיית ד"ר קרן אגאי-שי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן וד"ר אביעד זיק מהאוניברסיטה העברית-מרכז רפואי הדסה, ניתח נתונים של כמיליון איש תושבי ישראל, בשנת 1995. החוקרים בדקו האם מגורים באזור מפרץ חיפה בשנים 1995 עד 2015 מעלים את הסיכון לתחלואה בסרטן בהשוואה למי שלא גר באזור במהלך תקופת המעקב. אזור מפרץ חיפה, כפי שמוגדר על ידי המשרד להגנת הסביבה, כולל את העיר חיפה, קריית אתא, קריית ים, קריית ביאליק, קריית מוצקין, נשר, קריית טבעון, זבולון ורכסים.

במחקר נבדק הקשר בין מקום המגורים ובין סיכון לחלות בסרטן באופן כללי ובסוגים שונים של סרטן: סרטן ריאה, סרטן שלפוחית השתן, סרטן השד (בנשים), סרטן הערמונית, סרטן העור, סרטן המעי הגס והחלחולת, וסרטן הלבלב. אנשים שחלו בסרטן עד 1998 וכן מקרי סרטן במערכת העצבים המרכזית וסרטני דם, שעליהם המידע ברשם הסרטן לא היה מלא בשנים אלו, לא נכללו במחקר. נמצא שבמהלך השנים 1998 עד 2015, מעל ל-62 אלף בני אדם מקרב אוכלוסיית המחקר חלו בסרטן לראשונה. אלה שגרו אי-פעם במפרץ חיפה בתקופת המחקר היו בסיכון גבוה ב-9% לחלות בסרטן בהשוואה לאנשים שלא גרו מעולם באזור. נמצא גם שאלה שגרו אי-פעם בחיפה היו בסיכון גבוה במיוחד לחלות בסוגי סרטן ספציפיים: סרטן הריאה-14% יותר, שלפוחית השתן-11% יותר, המעי הגס-10% יותר, ועור-22% יותר.

עודף התחלואה בסרטן באזור דווח בעבר, אך נטען שהוא נגרם מכיוון שהאוכלוסייה באזור מבוגרת יותר, שיעור האשכנזים בה גבוה יותר, יש בה שיעור גבוה של תושבים שהגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר, שבהן היו חשיפות סביבתיות מסרטנות, ויש בה שיעור גבוה יותר של עובדים בתעשייה המתאפיינת בחשיפה לחומרים מסרטנים. במחקרים הקודמים לא היה מידע שאפשר לבדוק האם השערות אלו נכונות.

לפיכך, החוקרים בדקו האם הממצאים יהיו דומים עבור אוכלוסיות אלו, ושוב נמצא שמגורים באזור מפרץ חיפה, בהשוואה למי שלא גרו באזור מעולם, מעלים סיכון לחלות בסרטן בכל אחת מהאוכלוסיות השונות. נמצא שהסיכון לחלות בסרטן גבוה ב-10% בצעירים וצעירות עד גיל 39 שגרו אי-פעם במפרץ חיפה בהשוואה לאזורים אחרים. נבדק גם הסיכון לתחלואה לפי ארץ לידה ונמצא סיכון עודף לתחלואה גם בקרב ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר, שעבורם הסיכון גבוה ב-4%, בילידי ישראל ב-11%, בילידי מדינות ערב ב-12%, ולאלה שנולדו במדינות המערב הסיכון גבוה ב-19%. כך גם לגבי האוכלוסייה המוסלמית, שנמצאת בסיכון כללי מופחת לחלות בסרטן בהשוואה ליהודים, אך אצל מוסלמים תושבי אזור מפרץ חיפה הסיכון לחלות גבוה ב-29% בהשוואה למוסלמים מישראל שמעולם לא חיו באזור. במילים אחרות, גם בקרב כל קבוצה, מגורים באזור מפרץ חיפה, בהשוואה לאוכלוסיית ישראל שלא גרה באזור, מעלים את הסיכון לחלות בסרטן.

בנוסף, לחוקרים היה מידע על תעסוקתם של כ-334 אלף משתתפות ומשתתפי המחקר מרחבי הארץ, מה שאפשר ניתוח נוסף. בקרב מעל ל-60 אלף משתתפים ממקומות שונים בישראל, שהיו חשופים לגורמים מסרטנים במקום העבודה, הסיכון לחלות בסרטן היה גבוה ב-9% בקרב אלה שגרו אי-פעם במפרץ חיפה בהשוואה לאחרים. בקרב כ-270 אלף משתתפים שלא נחשפו לתרכובות מסרטנות במקום העבודה, הסיכון לחלות בסרטן היה גבוה ב-13% בקרב אלה שגרו אי-פעם במפרץ חיפה בהשוואה לאזורים אחרים.

תוצאות אלו מובהקות סטטיסטית גם לאחר תקנון, והמשמעות היא שלא ניתן להסביר את התחלואה העודפת בקרב תושבי חיפה באמצעות משתנים כמו גיל, מין, ארץ לידה, לאום, השכלה, מצב משפחתי ומצב סוציואקונומי. מסקנת החוקרים היא שקיים גורם סיכון סביבתי לתחלואה עודפת הקשורה למגורים במפרץ חיפה ותלויה במשך המגורים שם. 

המחקר הנוכחי עונה על השאלה האם ניתן להסביר את כל עודף התחלואה באזור מפרץ חיפה בהשוואה לאזורים אחרים באמצעות גורמים שאינם סביבתיים. התשובה שלילית. מסקנת החוקרים שקיים גורם סביבתי משותף לכולם, שהוא גורם סיכון לסרטן לכל קבוצות האוכלוסייה באזור מפרץ חיפה.

צוות המחקר לא בדק בעבודה זאת את הקשר לזיהום אוויר, אך במחקר שהתפרסם לאחרונה ונערך על ידי פרופסור רענן רז מבית ספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית, נמצא קשר בין זיהום אוויר תעשייתי ובין סרטן באזור חיפה. במחקרים נוספים שטרם פורסמו, קבוצת המחקר מצאה קשר בין תחלואה בסרטן ובין זיהום אוויר בכלל בישראל, ובפרט באזור חיפה ובאזור תל אביב.

המחקר, שנערך במימון האגודה למלחמה בסרטן וקרן אסף שני, התבסס על נתוני מפקד האוכלוסין שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 1995, נתוני רשם הסרטן, ונתוני רשות ההגירה והאוכלוסין. ממצאיו התפרסמו בכתב העת המדעי היוקרתי Environmental Research.