מתי החל האדם לבשל דגים

תגלית מדעית יוצאת דופן מאירה באור חדש את כל מה שידענו על תחילת השימוש באש לבישול מזון. קבוצת מחקר מאוניברסיטאות בר-אילן, תל אביב והעברית ביצעו ניתוח של שרידי דגים דמויי קרפיון שנמצאן באתר הארכאולוגי בגשר בנות יעקב וככל הנראה בושלו לפני כ-780,000 שנה. הניתוח, לצד ממצאים נוספים באתר, מעיד על יכולות גבוהות של האנשים הקדמונים שחיו באזור החולה והיטיבו לנצל את מה שהציעה להם הסביבה.

בישול מוגדר כעיבוד מזון באמצעות שליטה על טמפרטורת החימום שלו, והוא כולל מגוון רחב של שיטות. השאלה מתי בני אדם החלו לבשל מזון מעסיקה חוקרים כבר כמאה שנה, ועד היום הראיה המוקדמת ביותר לבישול תוארכה ללפני 170,000 שנה. המחקר החדש, שבמסגרתו נותחו שרידי הקרפיון הקדום מציע תובנות מרתקות ופורסם בכתב העת המדעי Nature Ecology and Evolution .

השימוש באש באתר הארכאולוגי בעמק החולה, הראשון מסוגו באירו-אסיה, זוהה על ידי פרופ' נירה אלפרסון-אפיל מהמחלקה לארכאולוגיה ולימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן והוכיח שהשימוש באש החל מאות אלפי שנים לפני מה שמקובל היה לחשוב. השימוש באש, מסבירה פרופ' אלפרסון-אפיל, הוא התנהגות המאפיינת את כל רצף ההתיישבות באתר. הדבר השפיע על הארגון המרחבי של האתר ועל הפעילות שהתקיימה בו והתרכזה סביב מוקדי הבערת אש.

באמצעות שרידי הדגים החוקרות והחוקרים הצליחו, בפעם הראשונה, לשחזר את אוכלוסיית הדגים שהתקיימה באגם החולה הקדום ולהראות שהיא כללה מינים שונים שנכחדו עם הזמן, ביניהם קרפיוני ענק שהגיעו לאורך של שני מטרים. הכמות הגדולה של שלדי דגים שנמצאה באתר מלמדת עד כמה שכיחה הייתה צריכתם על ידי בני האדם, שפיתחו טכניקות בישול מיוחדות. הממצאים החדשים מלמדים לא רק על חשיבותם של מקווי מים מתוקים והדגים שחיו בהם לקיום האדם הפרהיסטורי, אלא מדגימים גם את היכולות שהיו לאנשים הקדמונים לשלוט באש כדי לבשל מזון ומוכיחים שהם הבינו את יתרונות בישול הדג לפני אכילתו.

צוות המחקר סבור שמיקומם של מקווי מים מתוקים, חלקם כבר יבשו והפכו למדבריים, קבע את מסלול הנדידה של בני האדם הקדומים מאפריקה אל הלבנט ומעבר לו. מקווי מים אלה לא רק סיפקו מי שתייה ומשכו אליהם בעלי חיים, אלא היו גם אתרי מים רדודים שבהם פשוט וקל לתפוס דגים וליהנות מתגמול תזונתי גבוה מאוד. בני אדם החלו לאכול דגים כבר לפני 2 מיליון שנה, אולם בישול הדגים – כפי שמעידים ממצאי מחקר זה – מייצג מהפכה של ממש בתזונה האשלית והוא חשוב להבנת מערכות היחסים בין האדם, הסביבה והאקלים והנדידה בין היבשות.

המחקר התמקד בשיני הלוע (pharyngeal teeth) של דג ממשפחת הקרפיון. שיניים מסוג זה נמצאו בכמות גדולה בשכבות ארכאולוגית שונות באתר גשר בנות יעקב. ניתוח הגבישים שיוצרים את אמייל השן, שגודלם משתנה בחשיפה לחום, הוכיח שהדגים אכן נחשפו לחום המתאים לבישול ולא נשרפו בדליקה אקראית. פרופ' נעמה גורן-ענבר מהאוניברסיטה העברית הסבירה, שהעובדה שקיימים ממצאים המלמדים על בישול דגים לאורך תקופה ארוכה ורציפה באתר מצביעה על מסורת מתמשכת של בישול מזון. זהו גילוי נוסף בסדרת גילויים הקשורים ליכולותיהם הקוגניטיביות הגבוהות של הציידים-לקטים מהתרבות האשלית (Acheulian) שפעלו באזור עמק החולה. קבוצות אנושיות אלה הכירו היטב את סביבתן ואת המשאבים שהיו מצויים בה, והיה להן ידע נרחב על מחזורי החיים של מינים שונים של צמחים ובעלי חיים. הכישורים הנדרשים לבישול מזון מסמנים התקדמות אבולוציונית משמעותית מאחר שבישול מספק אמצעים נוספים לשימוש מיטבי במקורות המזון הזמינים. פרופ' גורן-ענבר הוסיפה שייתכן שהבישול לא היה מוגבל לדגים וכלל גם מיני צמחים ובעלי חיים נוספים, ששרידיהם נמצאו במקום לצד כלי אבן מגוונים.

פרופ' ישראל הרשקוביץ וד"ר זהר מאוניברסיטת תל אביב ציינו שלמעבר מאכילת מזון נא למזון מבושל היו השלכות דרמטיות על התפתחות האדם והתנהגותו. אכילת מזון מבושל מפחיתה את הצורך באנרגיה הנדרשת לפירוק ועיכול ובכך מאפשרת למערכות אחרות להתפתח. היא גם מובילה לשינויים במבנה הלסת והגולגולת. שינויים אלה שחררו את בני האדם מהעבודה היום-יומית של חיפוש מזון שניתן לאוכלו נא, וכך הם נהנו מיותר זמן פנוי, שבו פיתחו מערכות חברתיות והתנהגותיות חדשות. יש מדענים שסבורים שאכילת דגים הייתה אבן דרך וקפיצה התפתחותית עצומה בהתפתחות הקוגניטיבית של האדם וזירזה את התפתחות המוח האנושי. הם אף טוענים שאכילת דגים היא שהפכה אותנו לאנושיים. גם היום ידוע שרכיבים תזונתיים שקיימים בבשר הדג, כמו חומצות שומן מסוג אומגה 3, אבץ ,יוד ועוד תורמים רבות להתפתחות המוח.