השעון הביולוגי של האלמוגים זהה לזה של בני האדם

מחקר של ד"ר מיקה רינסקי, ביולוגית ימית מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, חושף כי השעון הביולוגי של אלמוגים הוא בן 24 שעות וזהה לזה של בני אדם. ככזה, הוא מושפע מאור ומחושך.

מחקרה של ד"ר רינסקי, שנערך במעבדה לאקולוגיה ימית ומולקולרית בראשות פרופ' אורן לוי, מאשר את מה שעד כה היה נתון כהשערה - כי השעון הביולוגי של האלמוגים קיים גם ללא נוכחותן של אצות, החיות עמן בסימביוזה. במחקר זה, הצליחו החוקרים לראשונה לאפיין את השעון הביולוגי של האלמוגים גם בעומק ניכר, בתנאי חושך כמעט מוחלט, ובאופן מבודד מהשפעתן של האצות.

במחקר תועדו שעונים ביולוגיים של אלמוגים מזופוטים, החיים במה שקרוי "אזור הדמדומים" - בעומק של 65 מטרים. השעון הביולוגי הוא מערכת פנימית ועצמאית המכתיבה את המקצב היממתי, ובכך מאפשר לאורגניזם למדוד אותות יומיים ועונתיים ולחיות בסנכרון עם המקצב של הטבע, תוך שמירה על תזמון מתאים של תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים. בהקשר של האלמוגים, מדובר בין היתר בתהליכים מטבוליים כגון פירוק סוכר וסינתזה של שומנים, פתיחת וסגירת זרועות הציד שלהם ועוד.

ד"ר רינסקי מסבירה כי אורגניזמים ימיים מתמודדים עם מחזורים סביבתיים מורכבים הנשלטים על ידי מחזורי היום והלילה, מחזורי הירח ומחזורי הגאות והשפל. לכן, הם פיתחו שעונים לפי מחזורי גאות ושפל של כ-12 שעות לצד השעונים היממתיים - 24 שעות, לפי מחזור האור והחושך.

במחקר תועד שעון ביולוגי עם מקצב של 12 שעות שמסונכרן עם מחזורי הגאות ושפל. נמצא ששעון זה מושפע מהאצות שחיות בסימביוזה עם האלמוגים. לעומת זאת, השעון הדומיננטי שלהם שהתגלה במחקר היה בעל מקצב של 24 שעות והוא לא הושפע מנוכחות האצות.

ד"ר רינסקי: "הוכחנו שהשעון הביולוגי של האלמוגים יכול לפעול גם ללא השינויים היומיים בחמצן ונוטריינטים (חומרי מזון) ברקמות של האלמוג, הנובעים מחוסר בפוטוסינתזה באלמוגים ללא אצות. למדנו שלאלמוג יש יכולת פלסטית לעבור בין מקצבים שונים ולשרוד במצבים של עקה כמו הלבנה שנגרמים כשיש שינויים בסביבה".

העובדה שהשעון הביולוגי מתפקד גם כשאין בנמצא אצות, מאפשרת לו להתמודד עם מצבי עקה ולקיים תהליכים מטבוליים ופיזיולוגיים במהלך היממה, באופן קבוע. תוצאות המחקר מפיחות אופטימיות באשר ליכולת של האלמוגים לשרוד חום קיצוני.

האלמוגים, ממין paradivisa Euphyllia, הובאו למעבדה במכון הבין אוניברסיטאי באילת, והושמו באקווריומים שאליהם הוזרמו מי ים מבית הגידול הטבעי שלהם במפרץ. במהלך המחקר, נבחנו הגנים המבוקרים על ידי השעון, ואפיין המקצב שלהם. במחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Science Advances  היו שותפים גם ד"ר גל אייל, ד"ר חיבה ולדמן בן-אשר וד"ר אביתר ויצמן.