גילויים חדשים על האדם הקדמון

מחקר אקדמי חדש בהובלת חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, הקריה אקדמית אונו, אוניברסיטת טולסה בארה"ב ורשות העתיקות, מציג עצם אדם בת 1.5 מיליון שנים מאתר "עובדיה". עצם זאת היא הממצא הקדום ביותר של אדם קדמון שהתגלה בישראל. לפי המחקר, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Scientific Reports, התפשטות האדם מאפריקה לרחבי העולם לא הייתה אירוע חד-פעמי, אלא נעשתה בגלים: גל היציאה הראשון מאפריקה הגיע לגיאורגיה במרכז אסיה לפני כ-1.8 מיליון שנים, והגל השני עבר באתר עובדיה בישראל, לפני כ-1.5 מיליון שנים.

הממצא, שנבחן על ידי חוקרים מבר-אילן ומוסדות מחקר נוספים, מלמד על לא רק על שתי תרבויות קדמוניות שונות שהגיעו אחת לגאורגיה ואחת לאזורנו, אלא גם על שני מינים שונים של הומנואידים.

לפי ממצאי מאובנים ומחקרי דנ"א, האבולוציה האנושית החלה באפריקה, לפני כ-6 מיליון שנים. לפני כ-2 מיליון שנים, החל האדם הקדמון לנדוד מאפריקה צפונה, ולהתפשט ברחבי אירואסיה – תהליך המכונה "היציאה מאפריקה". אחד מהאתרים המרכזיים בעולם שאליהם נדד האדם הקדמון הוא אתר עובדיה בעמק הירדן, בסמוך לקיבוץ בית זרע.

האתר הפרהיסטורי בעובדיה נחשב לבעל חשיבות ארכאולוגית ואבולוציונית אדירה, משום שהוא אחד מהמקומות הבודדים שנשמרו בהם שרידים של הפעילות האנושית של היציאה מאפריקה, מלפני כ-1.5 מיליון שנה. האתר נחשב לאתר השני הקדום ביותר מחוץ לאפריקה, אחרי "דמניסי" שבגאורגיה, המתוארך לכ-1.8 מיליון שנה. האתר בישראל נחפר החל משנות השישים של המאה הקודמת על ידי מספר משלחות חוקרים, בראשותם של פרופ' משה שטקליס, פרופ' עפר בר-יוסף ופרופ' איתן צ'רנוב, שחשפו מכלולים עשירים ונדירים של עצמות בעלי חיים וכלי צור ואבן שהיו בשימושו של האדם הקדמון, הדומים לכלים שנמצאו באתרים באפריקה. לאחרונה התחדשו החפירות בעובדיה, בראשותם של ד"ר עומרי ברזילי מרשות העתיקות ופרופ' מרים בלמקר, פליאונטולוגית מאוניברסיטת טולסה, במסגרת פרויקט לתיארוך ולשחזור הסביבה הקדומה של האתר.

מגוון שרידי בעלי החיים שנמצאו בעובדיה כולל מינים שחלקם נכחד זה מכבר מהעולם, כמו נמר שן-חרב, ממוטות, ואנטילופות ענקיות, לצד מינים שהיום אינם נמצאים כלל בישראל, כמו קופים, היפופוטמים תנינים ודובים. במהלך עיבוד מחודש של עצמות בעלי החיים מחפירות שטקליס, המאוכסנות באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, זיהתה פרופ' בלמקר עצם, המזכירה חוליית עמוד שדרה של בני אדם. העצם, שנחפרה ב-1966, נחקרה על ידי ד"ר אלון ברש מבר-אילן ופרופ' אלה בין מהקריה האקדמית אונו, שזיהו אותה כחולייה מותנית בת כ-1.5 מיליון שנה.

לדברי ד"ר ברש, חוקר אנטומיה ואבולוציה בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן: "החולייה מעידה על קיומם של מספר מינים של הומינידים בו-זמנית מחוץ לאפריקה באותו פרק זמן (בגיאורגיה ובישראל), דבר המאשר כי היציאה מאפריקה התרחשה, ככל הנראה, מספר פעמים. בספרות המקצועית יש דיון מתמשך על סוגיית היציאה מאפריקה - האם היא התרחשה כאירוע חד-פעמי, או שהיו מספר גלי הגירה. כעת, יש בפנינו עדות ברורה לנוכחות בני אדם קדומים באתר של עובדיה, בדמות חוליית עמוד שדרה אנושית. בני אדם אלה היו שונים מבני האדם שאנו מוצאים בגאורגיה, זאת על פי השוני שבין גודל וצורת החוליות שלהם."

לדברי ד"ר ברזילי, ראש תחום מחקר והתמחויות בארכיאולוגיה ברשות העתיקות, "הכלים שנמצאו בשכבה הארכיאולוגית שבה נמצאה החולייה מזוהים עם התרבות האשלית הקדומה, מלפני 1.5 מליון שנה. הכלים כוללים אבני יד מבזלת, וכלי קיצוץ ונתזים מצור. אמנם, ידוע שכלי הצור והאבן של עובדיה ודמניסי משויכים לתרביות שונות, האשלית והאודובאית, אבל כעת, בעקבות זיהוי מין האדם של עובדיה, אנו יודעים, שגם מדובר במיני אדם שונים – זה הגיאורגי, וזה שנמצא בישראל."

פרופ' בלמקר,"החוקרת את תנאי הסביבה של האתרים, הדגישה, "השונות בין האתרים מתבטאת לא רק בתרבות החומרית ובין המינים. ישנן עדויות ברורות לקיומן של סביבות אקולוגיות שונות בגיאורגיה של אז ובארץ. בעובדיה התנאים לחים יותר, ותואמים לאקלים הים תיכוני, בעוד שבדמניסי מדובר בסביבה יבשה יותר שתואמת לתנאי סוואנה."

"על בסיס כל הנתונים שאספנו, ניתן לקבוע שהיו לפחות שני אירועי נדידה של האדם הקדמון מאפריקה," מסכמת פרופ' בין, ראש החוג לספורט-תרפיה בפקולטה למקצועות הבריאות בקריה האקדמית אונו ומומחית לאבולוציה של עמוד השדרה.

״נראה אם כן״, מסכם ד״ר ברש, ״כי בתקופת הזמן המכונה הפלייסטוקן התחתון, אנו מזהים לפחות שני מינים של אדם קדמון מחוץ לאפריקה. כל גל הגירה הביא עמו בני אדם שונים – גם במראה בצורה שלהם, גם בטכניקת ייצור כלי האבן שלהם, וגם בנישה האקולוגית שבה בחרו לחיות״.