כל מה שצריך לדעת על החיסון לקורונה

איך הצליחו חברות התרופות לפתח חיסון נגד וירוס הקורונה בתוך 11 חודשים בלבד? מה יש בו בחיסון הזה שכל כך מרגש מדענים ואנשי רפואה? והאם הוא בטוח עבורינו?

פרופ' אוקון מסביר בין היתר כי אחד הגורמים שתרמו לפיתוח החיסון במהירות רבה יחסית, הוא הטכנולוגיה לריצוף גנטי שהשתפרה מאוד בשנים האחרונות וקיצרה את משך הפיתוח. עוד תרם לכך, ידע קיים על נגיפים ממשפחת סארס, שאליה משתייך COVID19.

גורם נוסף שקיצר את זמן הפיתוח הוא ששלבי הניסויים הקליניים, שבדרך כלל מבוצעים אחד אחרי השני, בוצעו הפעם בד בבד, בלי להתפשר על מספר הנסיינים והבטיחות. לטובת חברות התרופות עמדו משאבים רבים מהרגיל וכן תהליך אשרור מהיר ונטול בירוקרטיה מצד ה-FDA. אגב, המעקב אחר הנסיינים נמשך.

הטכנולוגיה של החיסון לקורונה שונה מזאת ששימשה לפיתוח חיסונים ישנים כמו לפוליו, ולכן אין חשש מפני הדבקה על ידי המחוסנים. בעבר השתמשו בנגיף מוחלש של המחלה כדי לגרום לגוף לייצר נוגדנים, אולם בחיסון לקורונה מוחדר לגוף מקטע גנטי, mRNA, שגורם לייצור אחד מחלבוני המעטפת של הנגיף, וכך הגוף מפתח אליו נוגדנים. הקונצפט של חיסון באמצעות mRNA מוכר כבר שנים אך היה צורך לשפרו. עם זאת, כמו במקרה של השפעת, אם הנגיף יישאר עמנו, ייתכן שתידרש התחסנות שנתית.

החיסון אמנם מספק הגנה, אך כנראה לא ייתר את הצורך במסכות מאחר שהנוגדנים לקורונה נמצאים בתוך הגוף אך לא בריריות האף. כלומר, ייתכן שאדם מחוסן יישא את הנגיף ולא יסבול מתסמינים אך ידביק אחרים. כדי להגן על אוכלוסייה בסיכון ולהגיע לחיסוניות עדר, נדרש שיעור התחסנות של 90%. שיעור התחסנות גבוה גם יבלום התפתחות מוטציות. אולם, פרופ' אוקון מציין כי מאחר שהגוף מייצר מגוון נוגדנים, סביר להניח שמי שחוסן יהיה מוגן גם מפני מוטציות חדשות.

הפודקאסט של פרופ' איתן אוקון, כל מה שצריך לדעת על החיסון לקורונה, זמין לכם בחינם באפליקציית בר-דעת, בחנויות האפליקציות גוגל ואפל.