ד"ר יואל גרינברג

מקוריות, חדשנות וייחודיות הן ערכים שאנחנו מבכרים כשאנחנו חושבים על עולם היצירה. אמנים, בעיני רבים, אמורים לבטא עולם בלעדי משלהם, וכשם שאין שני אנשים זהים, אנו מצפים שגם כל יצירת אמנות, ופרט כל יצירה מוזיקלית, תהווה עולם בפני עצמו. אולם יצירותיהם של אנשים הפועלים באותו הזמן ובאותו המקום חולקות לרוב מכנים משותפים רבים, כאילו למדו כולם אצל אותו המורה. איך זה קורה?

ד"ר גרינברג רואה ביצירה מוזיקלית פרט בתוך אוכלוסייה. ככזאת, מושפעת היצירה ממכלול הפרטים האחרים באותה האוכלוסייה, ובתורה משפיעה בחזרה על האוכלוסייה. לכן, כדי להבין תהליכי התהוות ושינוי סגנוניים, יש צורך להתבונן לא רק ביצירות מופת בולטות, או במקרים לדוגמה, כפי שנהוג בתחום עד כה, אלא להתחשב בתמורות שהתחוללו בכלל היצירות בתקופה נתונה.

ד"ר גרינברג משלב טכניקות סטטיסטיות בניתוח קורפוסים גדולים של יצירות, כדי להבין "לאן נשבה הרוח" ולהצביע על התהליכים המשמעותיים שהביאו לשינוי ולהתגבשות של הרגלי יצירה. לדבריו, הדגש המסורתי בחקר התיאוריה המוזיקלית הוא על הגדרת ה"מה" בניסיון להבין מוסכמות כתיבה מוזיקליות באמצעות הגדרתן בצורה מדויקת ככל שניתן. אלא שניסיון זה נדון לכישלון – בהיעדר תוכנית נתונה מראש, הגיוון יהיה רב מדי, וההבנה שלנו תצטרך לתת ביטוי לשונה לצד הדומה, ובמיוחד לתהליך השינוי עצמו, במקום לנקודות הקצה שלו. ה"איך" חשוב הרבה יותר מה"מה".

מחקרו של ד"ר גרינברג הוא חלק מגל חלוצי בתחום חקר המוזיקה, השואף לתת מענה לשאלות מסורתיות באמצעות כלים חדשים מעולם מדעי הנתונים. לשם כך הוא מביא את כישוריו מלימודי המתמטיקה ומדעי המחשב, שאותם סיים בהצטיינות באוניברסיטה העברית, כדי להאיר שאלות של חוקרי מוזיקה שבהן נתקל בהמשך לימודיו באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב. ד"ר גרינברג מספר שבתחילת דרכו נתקל בחשדנות ואפילו עוינות מצד חוקרים בתחום, אך בשנים האחרונות יש פתיחות רבה יותר לכיוונים אלו. מאמריו הראשונים בנושא התפרסמו בכתבי העת המובילים בתחום וזכו בפרסים יוקרתיים בארה"ב, וספר המציג את עיקרי הגישה יצא לאור בקרוב בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.

נוסף על פעילותו המחקרית, ד"ר גרינברג מסור גם לעולם הביצוע המוזיקלי ולהסברתו לקהל הרחב. הוא מרבה להופיע בקונצרטים כחבר ברביעיית "כרמל", מההרכבים הקאמריים הפעילים בארץ, ומנחה איתם את סדרת הקונצרטים המוסברים המצליחה "מעבר לקשת".