טקס הענקת תוארי דוקטור תשפ"ד

טקס הענקת תואר שלישי – דוקטור בפילוסופיה – הוא אחד מרגעי השיא החשובים ביותר בקריירה האקדמית לא רק עבור הסטודנטים המקבלים אותו אלא גם עבור המוסד האקדמי שטיפח אותם. המסע בדרך אל התואר הנכסף רצוף תמיד בקשיים ובאתגרים אך בשנים האחרונות נוספו לדוקטורנטים ולדוקטורנטיות גם מהמורות הקורונה, אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. עם זאת, הם צלחו את כל המכשולים והיוו דוגמה ומופת לנחישות, עבודה קשה, סקרנות ומצוינות מחקרית.

טקס קבלת תואר הדוקטור לשנת תשפ"ד נערך ביום שלישי 9.7.24, באמפי של אוניברסיטת בר-אילן. עם מקבלי התואר השנה נמנים 152 נשים ו-107 גברים. הדוקטורנט הצעיר ביותר שקיבל בטקס את התואר, מהמחלקה לפיזיקה, הוא בן 28. הדוקטורנטית המבוגרת ביותר, מהמחלקה לפסיכולוגיה, תגיע בשנה הבאה לגבורות. בקהל נכחו בין היתר גם בני משפחתן הגאים של שתי אחיות שסיימו דוקטורט ביחד, טליה וסרמן מהפקולטה למדעי החיים ותמר וסרמן גוטויליג מהפקולטה לחינוך. גם בעל ואישה סיימו השנה ביחד את התואר: אור שפיר ומלינה זיסלר, שהכירו במחלקה לכימיה, נישאו במהלך לימודיהם והביאו לעולם בן. ולצערנו, יש לנו גם בוגרת שנפטרה לפני שהגיעה למעמד המרגש הזה: אילנה שקדי ז"ל, שסיימה את המחקר שלה במחלקה לספרות עם ישראל, בהנחייתה של פרופ' רחל אלבק-גדרון.

סימנים של תקווה
בטקס לקחו חלק, בין היתר, נשיא האוניברסיטה פרופ' אריה צבן, רקטור האוניברסיטה פרופ' אמנון אלבק, סגן הרקטור פרופ' אריה רייך, המשנה לנשיא פרופ' משה לוינשטין, סגנית הנשיא למחקר פרופ' שולמית מיכאלי, מנכ"ל האוניברסיטה מר זהר ינון, דקן הסטודנטים פרופ'  בנימין שמואלי, וכל דקני הפקולטות או ממלאי מקומם. הרב שלמה שפר, רב הקמפוס, קרא בקריאת פרק תהילים ונשא תפילה לשלום הלוחמים וחזרתם של השבויים והחטופים. פרופ' רונית שריד, דקנית בית הספר ללימודים מתקדמים, בירכה את הבוגרים על עמידתם במשימה למרות הקשיים החיצוניים. "בארבע השנים האחרונות חווינו מקבץ צפוף של אירועים יוצאי דופן ברמה הגלובלית, החברתית, הלאומית והאישית. חווינו את התפרצות מגפת הקורונה, נחשפנו למתחים ולמחלוקות חסרי תקדים, ועודנו חווים את אירועי השבעה באוקטובר והשלכותיהם. במקביל לכאוס זה התמדתם/ן במסע לקראת התואר השלישי. התמדה שאינה מובנת מאליה שכן עבודת מחקר מחייבת מיקוד קשב, דבקות, ריכוז ויכולת להתנתק מרעשי רקע. ערב זה הוא עדות לכך שהצלחתם בכך למרות הקשיים והאתגרים והצלחה זו ראויה להערכה". 

נשיא האוניברסיטה, פרופ' אריה צבן, דיבר על תקווה. "תקווה שמקורה בכם, 259 הבוגרים והבוגרות של אוניברסיטת בר-אילן. אני מאמין ביכולתכן וביכולתכן לשפר ולחזק אותנו, את החברה בישראל. הרגע הזה, מעבר להיותו רגע פרטי של כל אחד ואחת מכם, הוא גם רגע מייצג עבור הטוב שיש לנו להציע, שילוב של ידע מצוינות, סקרנות ומחויבות להרבות תקווה בעולם". רקטור האוניברסיטה, פרופ' אמנון אלבק, הוסיף: "האירוע הזה הוא עוד נדבך בחוזן הלאומי לנו, כי האירוע הזה, כמו הרבה מאוד נקודות של תקווה, הם המפתח לניצחון, לשיקום ולצמיחה של עם ישראל ושל מדינת ישראל".

נציגת הבוגרים, ד"ר שרי רימה אלפי-ניצן, דברה על המחויבות המשותפת של הבוגרים והבוגרות, המגיעים מתחומי מחקר שונים, לסטנדרטים האקדמיים הגבוהים ביותר. "המשמעות של כל מחקר היא חתירה ליצירת ידע באופן אחראי ואתי, דרך התבוננות והתבססות על נתונים אמפיריים. חלק חשוב מעבודת המחקר הוא ההבנה וההכרה בכך שיש המון שאנחנו לא יודעים. עלינו להגיע למחקר בענווה. במוכנות לכך שהמציאות שנפגוש שונה בתכלית מהנחות היסוד עימן יצאנו לדרך ועם נכונות לחזור ולבחון אותן מחדש. הערכים הללו חיוניים היום יותר מתמיד" היא אמרה. "השנים האחרונות הן מהקשות שידעה ישראל. המחויבות שלנו היא להיות לא רק חוד החנית של המחקר בישראל - אלא גם מנהיגות חברתית". 
 

סיפורי הבוגרים: אתגרים מורכבים ועבודות המתכתבות עם המצב
חלק מהסטודנטים והסטודנטיות שלנו מתמודדים מאז השביעי באוקטובר עם אתגרים מורכבים. ספיר אופיר אלברט, מסיימת את הדוקטורט שלה בבית הספר למנהל עסקים היא אם לתינוק, ועובדת בתפקיד שבמסגרתו תרמה תרומה משמעותית למאמץ המלחמתי. עבודת המחקר של ספיר, בהנחיית פרופ' און שחורי, עוסקת בתפקיד הטיעונים במשא ומתן בין קונים ומוכרים של שירותים בעלי תוקף מוגבל.

דניאל באומל, המתגורר בראש פינה, מסיים את התואר השלישי שלו באימונולוגיה בפקולטה לרפואה. במסגרת התואר השלישי חקר דניאל את תפקידו של החלבון ברגולציה של התהליך הדלקתי, במעבדתה של פרופ' אורלי אבני, והחל לעבוד בחממה הטכנולוגית של קריית שמונה, בחברת פרופיוז העוסקת בפיתוח שרירים בתחום הבשר המתורבת. "כשהחלה המלחמה נקרענו מקריית שמונה, חלק מהעובדים פונו מביתם והעבודה הפסיקה כמעט לגמרי", הוא מספר. החברה בה עובד דניאל התמקמה בינתיים מחדש ביקנעם, ושבה לפעילות מלאה.

חלק מעבודות הדוקטורט שנכתבו אצלנו באוניברסיטה מתכתבות באופן מצמרר עם המצב. שירלי דרוקר שטרית, מבית הספר לתקשורת, הגישה את עבודת הדוקטורט שלה, שמתמקדת בייצוג מרחבים פריפריאליים דרומיים בפלטפורמת גוגל מפות, שבוע לפני אירועי השביעי באוקטובר. מקרה הבוחן שלה הוא אזור עוטף עזה, בו התגוררה בעבר. לאורך העבודה, כתבה שירלי על ההזנחה המתמשכת, על העובדה שתושבי האזור מכנים אותו "חוטף עזה" ולא "עוטף עזה" ועוד.

מיכל רייך, המסיימת את הדוקטורט שלה במחלקה למוזיקה, בהנחיית פרופ' אבי גלבוע, פיתחה מודל לבניית חוסן משפחתי באמצעות טיפול במוזיקה בגישה קהילתית ומכוונת משאבים. "מעט לאחר שסיימתי את פיתוח המודל התחילה המלחמה - ואיתה הצורך העז כל כך של אנשים ומשפחות רבות בחיזוק החוסן", מספרת מיכל. "בחודשים מאז אני ממשיכה לעבוד עם משפחות על חיזוק החוסן שלהן, ואני מרגישה שליחות, במיוחד בעת הזאת, להגיש לאנשים את התמיכה והחיזוק".

ערבה רוטמן, המסיימת את הדוקטורט שלה בבית הספר לתקשורת, בהנחייתם של פרופ' איתן גלבוע ופרופ' חיים נוי, מציגה במחקרה מונח בין-תחומי חדש ורלוונטי עכשיו יותר מאי פעם: דיפלומטיה תרמילאית. המונח מתייחס לפעולות שתרמילאים עושים באופן מכוון ואופן לא מכוון לשיפור תדמית המדינה שלהם. מקרה הבוחן שלה עסק בתרמילאים ישראלים ובדיפלומטיה הישראלית. "הדוקטורט מציג ממצאים מרתקים כגון הקשר בין תדמית תרמילאים לבין תדמית מדינת המוצא וכן את תרומת התוכניות להכשרת תרמילאים בתחום זה".

בסיום נאומה איחלה פרופ' שריד לבוגרים ולבוגרות שישכילו להמשיך ולשמור על דעת פתוחה, ושימשיכו לראות ולהראות מחדש תוך יצירת ידע  ועשייה פורייה ובונה, עבורם ועבור החברה. "מי ייתן ונמצא כולנו את הכוח להאמין, להמשיך קדימה, ללמוד ולצמוח ולהאיר את דרכנו בידע ובתבונה", היא סיכמה, ואנחנו כמובן מצטרפים, ומאחלים למקבלי ומקבלות התואר השלישי הצלחה רבה בכל אשר ילכו.