טקס הענקת תוארי דוקטור תשפ"ד

טקס הענקת תואר שלישי – דוקטור בפילוסופיה – הוא אחד מרגעי השיא החשובים ביותר בקריירה האקדמית לא רק עבור הסטודנטים המקבלים אותו אלא גם עבור המוסד האקדמי שטיפח אותם. המסע בדרך אל התואר הנכסף רצוף תמיד בקשיים ובאתגרים אך בשנים האחרונות נוספו לדוקטורנטים ולדוקטורנטיות גם מהמורות הקורונה, אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. עם זאת, הם צלחו את כל המכשולים והיוו דוגמה ומופת לנחישות, עבודה קשה, סקרנות ומצוינות מחקרית.

עם מקבלי התואר השנה נמנים 152 נשים ו-107 גברים. הדוקטורנט הצעיר ביותר שיקבל בטקס את התואר הוא בניה גרוס בן ה-28 מהמחלקה לפיזיקה. הדוקטורנטית המבוגרת ביותר היא יפה דורון מהמחלקה לפסיכולוגיה, שתגיע בשנה הבאה לגבורות. בקהל ינכחו בני משפחתן הגאים של שתי אחיות המסיימות דוקטורט ביחד: טליה וסרמן מהפקולטה למדעי החיים, ותמר וסרמן גוטויליג מהפקולטה לחינוך. גם בעל ואישה יסיימו השנה ביחד את התואר: אור שפיר ומלינה זיסלר, שהכירו במחלקה לכימיה, נישאו והביאו לעולם בן. ויש לנו גם אחת שלא הספיקה, לצערנו, להגיע למעמד המרגש הזה: אילנה שקדי ז"ל סיימה את המחקר שלה, בספרות עם ישראל, אך נפטרה לפני שהספיקה לקבל את התעודה.

הנה עוד כמה סיפורים מעניינים של מקבלי ומקבלות התארים שלנו:

שירלי דרוקר שטרית נרשמה ללימודים באוקטובר 2019. באותו חודש התבשרה שאביה ושתי אחיותיה הגדולות חלו בסרטן ממאיר. לאור המשבר המשפחתי היא שקלה לפרוש אולם בעידוד המנחה שלה, פרופ' חיים נוי מבית הספר לתקשורת, היא המשיכה. באוקטובר 2023, כשבוע לפני אירועי השבעה באוקטובר וארבע שנים לאחר שהתחילה, הגישה שירלי את עבודת הדוקטור שלה, שמתמקדת בייצוג מרחבים פריפריאליים דרומיים בפלטפורמת גוגל מפות. באופן מצמרר, מקרה הבוחן שלה הוא אזור עוטף עזה, בו התגוררה בעבר. לאורך העבודה, כתבה שירלי על ההזנחה המתמשכת, על העובדה שתושבי האזור מכנים אותו "חוטף עזה" ולא "עוטף עזה" ועוד. שירלי מלמדת היום במכללה האקדמית ספיר, שאיבדה 27 מבני ובנות קהילתה (סגל אקדמי, סגל מנהלי וסטודנטים) ומלמדת בין היתר משרתי ומשרתות מילואים, סטודנטיות וסטודנטים מפונים ועוד.

אסי סוברי, המסיים את הדוקטורט שלו במחלקה למדעי חברה ובריאות, היה נצור עם משפחתו בכפר סעד בשביעי לאוקטובר, ולאחר מכן פונה מביתו. למרות זאת הצליח להשלים את מחקרו: ריקוד בין-דורי, תפיסות הזדקנות חיוביות, רווחה נפשית ואמפתיה כאמצעים לקירוב בין הדורות ולהפחתת גילנות. המחקר נעשה בהנחיית פרופ' אהוד בודנר.

ספיר אופיר אלברט, המסיימת את הדוקטורט שלה בבית הספר למנהל עסקים, היא אם לתינוק ובעלת תפקיד בכיר בצבא, שמתמודדת מאז השביעי באוקטובר עם אתגרים מורכבים. המנחה שלה, פרופ' און שחורי, מגדיר אותה כ"סטודנטית מצוינת ובעלת חדות מחשבה, יכולת אנליטית יוצאת דופן, וכושר התנסחות וביטוי מעולים - בכתב ובעל-פה". עבודת המחקר של ספיר עוסקת בתפקיד הטיעונים במשא ומתן בין קונים ומוכרים של שירותים בעלי תוקף מוגבל, ולגברי פרופ' שחורי, היא מסיימת את התואר "במאמצים וכישרון יוצאי דופן".

מיכל רייך, המסיימת את הדוקטורט שלה במחלקה למוזיקה, בהנחיית פרופ' אבי גלבוע, פיתחה מודל לבניית חוסן משפחתי באמצעות טיפול במוזיקה בגישה קהילתית ומכוונת משאבים. "כחלק ממחקר הפעולה זכיתי לפגוש משפחות במגוון הרכבים וגילאים, להצטרף למסע המשפחתי שלהם למשך כשלושה חודשים, להכיר את בני המשפחה וליצור איתם", מספרת מיכל. "מעט לאחר שסיימתי את פיתוח המודל התחילה המלחמה - ואיתה הצורך העז כל כך של אנשים ומשפחות רבות בחיזוק החוסן. בחודשים מאז אני ממשיכה לעבוד עם משפחות על חיזוק החוסן שלהן, ואני מרגישה שליחות, במיוחד בעת הזאת, להגיש לאנשים את התמיכה והחיזוק".

ערבה רוטמן, המסיימת את הדוקטורט שלה בבית הספר לתקשורת, בהנחייתם של פרופ' איתן גלבוע ופרופ' חיים נוי, מציגה במחקרה מונח בין-תחומי חדש: דיפלומטיה תרמילאית. המונח מתייחס לפעולות שתרמילאים עושים באופן מכוון ואופן לא מכוון לשיפור תדמית המדינה שלהם. מקרה הבוחן שלה עסק בתרמילאים ישראלים ובדיפלומטיה הישראלית, ורלוונטי עכשיו יותר מאי פעם. "הדוקטורט מציג ממצאים מרתקים כגון הקשר בין תדמית תרמילאים לבין תדמית מדינת המוצא וכן את תרומת התוכניות להכשרת תרמילאים בתחום זה", היא מספרת.

נעה צוקרמן מהמחלקה לסביבה, תכנון וקיימות, מעידה על עצמה שהייתה נערה פרועה, שנעדרה המון מבית הספר והייתה על סף נשירה ממספר מסגרות. "בסופו של דבר הגעתי לתיכון מקצועי, ובו, למזלי, הכרתי את האדם האחד שהאמין בי: מנהל בית הספר והמחנך שלי", היא מספרת. "הוא היה קשוב לצרכי, נתן לי להישאר 'אני' במערכת הנוקשה, זכה באמון שלי, ולא ויתר לי ולו לרגע. הוא היה עושה שמיניות באוויר כדי למצוא אותי ולגרום לי להישאר בין כותלי בית הספר. מאמציו בסופו של דבר הובילו אותי לסיים עם בגרות מלאה בהצטיינות, ובזכותו נסללה לי הדרך שבבסיסה האמונה ביכולותיי". המחקר של נעה, בהנחיית פרופ' איתמר לנסקי, עוסק בהשפעת הדדית בין קירות ירוקים וסביבה עירונית.

דניאל באומל עשה את התואר הראשון שלו במכללת תל-חי, ושם גם הכיר את אשתו, ילידת רמת-הגולן. בני הזוג עברו לתל אביב, שם עשה דניאל את התואר השני במדעי הרפואה, ואחר כך שבו לצפון, שם החלה זוגתו את לימודי הרפואה שלה בפקולטה לרפואה של בר-אילן בצפת. דניאל הצטרף אל הפקולטה לרפואה מספר שנים לאחר מכן, והחל את התואר השלישי באימונולוגיה. "בשלב זה כבר ידעתי שאת המשפחה נקים ונגדל בצפון הארץ, ושני הילדים שלנו נולדו וגדלים בראש פינה", הוא מספר. דניאל חקר את תפקידו של החלבון ברגולציה של התהליך הדלקתי, במעבדתה של פרופ' אורלי אבני, והחל לעבוד בחממה הטכנולוגית של קריית שמונה, בחברת פרופיוז העוסקת בפיתוח שרירים בתחום הבשר המתורבת. "כאשר החלה במלחמה נקרענו מקריית שמונה, חלק מהעובדים פונו מביתם והעבודה הפסיקה כמעט לגמרי. עם הזמן החברה התמקמה מחדש ביקנעם, וחזרנו לפעילות מלאה".

שולמית בן-עוליאל היא בוגרת בר אילן לכל אורך הדרך. כשעשתה את התואר הראשון שלה, במחלקה לפיזיקה, המתרגל שלה לכימיה פיזיקאלית היה פרופ' אריה צבן, היום נשיא האוניברסיטה. את התואר השני עשתה במעבדה של פרופ' אמנון אלבק, היום רקטור האוניברסיטה, ואפילו התחילה שנה ראשונה בתואר שלישי, אך התוכניות השתנו, שולמית התחתנה ועברה לגור ברמת הגולן. "נשארתי עם אהבה למחקר ואקדמיה, שנאלצה להמתין בזמן שהקמתי משפחה לתפארת", היא מספרת. "בשלב מסוים החלטתנו בהתייעצות משפחתית שהגיע הזמן למימוש האהבה למחקר, ולשמחתי הפקולטה לרפואה של בר-אילן שהוקמה בצפת קלטה אותי בשעריה". את המחקר שלה עשתה שולמית במעבדתו של ד"ר ניר קוויט, שם חקרה את האינטראקציות של 1Pink עם חלבונים ממערכת בקרת האיכות של המיטוכונדריה וחשיבותם במחלות לב וכלי דם. "אני סוגרת מעגל עם פרופ' אמנון אלבק, שהתעניין לאורך הדרך, ואני זוכה שהוא מעניק לי את התואר שלישי".

אנו מאחלים למקבלי ומקבלות התואר השלישי הצלחה רבה בכל אשר ילכו.