בקרוב גם ישראל תצטרף לאמנת איסטנבול

לקראת יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים שיחול ב-25 בנובמבר - בשנת 2021, מדינת ישראל קרובה יותר מתמיד לחתימה על אמנת איסטנבול, לאחר ששר המשפטים גדעון סער פנה בבקשה לשר החוץ יאיר לפיד לקדם את הצטרפותה של ישראל לאמנה. אמנת איסטנבול - אמנת מועצת אירופה למאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה - היא הסטנדרט הבינלאומי המקובל כיום בתחום הטיפול באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה.

קבלתה של מדינת ישראל לאמנה משמעותה שקיים במדינה מערך מקיף ויעיל למניעת אלימות במשפחה ולטיפול בנפגעות ובנפגעים. פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, תומכת בפעילותו של שר המשפטים גדעון סער לצירוף ישראל לאמנה. בחמש השנים האחרונות עסק מרכז רקמן בקידום התהליך. על פי פרופ' הלפרין-קדרי, מדובר בצעד משמעותי מאוד, המבטא מחויבות עמוקה לקידום המאבק באלימות נגד נשים בישראל.

האמנה נפתחה לחתימה בשנת 2011 באיסטנבול טורקיה, 45 מדינות כבר חתומות עליה, והיא פתוחה להצטרפות בפני כל מדינה בעולם. נראה שלאמנת איסטנבול יש השפעה חיובית: מדינות שחתמו עליה הצליחו לייצר שינוי תודעתי בקרב הציבור, נתונים מראים שלמדינות אלה יש כלים להתמודדות טובה יותר עם התגברות תופעת האלימות נגד נשים והאלימות במשפחה מאז פרוץ מגפת הקורונה, וניכר שהאמנה מייצרת מבט-על ואמירה ברורה לגבי תיאום וסנכרון בין הממשלה לבין גופי האכיפה, המניעה והטיפול. האמנה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים – מניעה, הגנה, העמדה לדין ותיאום מדיניות.

אלימות מגדרית ואלימות במשפחה הן תופעות ששכיחותן בישראל מחייבת התייחסות מקיפה. פרופ' הלפרין-קדרי מסבירה מדוע ישראל אינה חתומה עדיין על האמנה. "ישראל אינה חברה במועצת אירופה, ולכן אינה בקהל היעד הראשוני של האמנה. כדי שמדינה שאינה חלק ממועצת אירופה תצטרף לאמנה, נדרש הליך של הזמנה רשמית מצד המועצה, שאותו המדינה המבקשת להתקבל צריכה ליזום. על זה עבדנו במרכז רקמן קרוב לחמש שנים - לגרום לכך שישראל תבקש שיזמינו אותה."

על מדינת ישראל לעשות שינויים פנימיים כדי להצטרף לאמנה. פרופ' הלפרין-קדרי מסבירה, שהתהליך עצמו הוביל לכך שנעשו הרבה מאוד בדיקות ואותרו פערים בין מצבה הנוכחי של ישראל ובין יעדי האמנה. כבר מעצם התהליך נעשתה כברת דרך לייצר התאמות ולעמוד בסטנדרט הבינלאומי. דוגמאות לכך הן ההתקדמות בקידום "חוק האזיקונים", איזוק אלקטרוני של מי שהוצא נגדו צו הגנה עקב הרשעה באלימות נגד בני משפחה; והקצאת משאבים.

לפני כחמש שנים, אכן התקבלו החלטות ממשלה להקצות משאבים ליישום תוכנית מקיפה להתמודדות עם אלימות במשפחה, בעקבות עבודה ממושכת של ועדה בין-משרדית, אבל הדבר לא התממש. "ברגע שיש מנגנון בינלאומי מחייב, עם ניטור ופיקוח, המחויבות הממשלתית להקצאת המשאבים הנדרשים נעשית יותר קונקרטית," מסבירה פרופ' הלפרין-קדרי. "אנחנו במרכז רקמן נציע כמה וכמה שינויי חקיקה שיתאימו לדרישות של אמנת איסטנבול, למשל הגדרה ברורה מה היא אלימות נגד כלפי נשים ואלימות במשפחה." המשמעות המשפטית של המהלך היא שיוכל להיות סעיף אישום ספציפי כזה נגד פוגעים.

האם חתימת ישראל על האמנה קרובה? "אני מאמינה שהיא בהחלט קרובה," אומרת פרופ' הלפרין-קדרי. "אנחנו כבר חמש שנים בתהליך של קידום העניין ואנחנו קרובים ליעד יותר מאי פעם, אחרי ששר המשפטים סער הכריז שהוא מבקש משר החוץ לקבל את ההזמנה להצטרף. אני מקווה שלא יהיו קשיים נוספים בדרך, מאמינה שהשרים יגיעו לכל ההסכמות הנדרשות והתהליך יבשיל בחודשים הקרובים."

הציבור בישראל יחוש בהבדל מעצם ההצטרפות לאמנה מאחר שברגע שיש מנגנון בקרה חיצוני, מבוצעת מדידה כל הזמן. פרופ' הלפרין-קדרי מדמה את החתימה על אמנת איסטנבול להצטרפות המחייבת של ישראל למדינות OECD. "יש ממש פיקוח וניטור מצד גוף של מומחים ומומחיות שנהיה מחויבים לדווח להם מה עשינו," היא מציינת, "וזה ימנע את האפשרות להמשיך להדחיק ולהתעלם ממה שצריך לעשות. המנגנונים של הפיקוח באמת עובדים, הם גורמים לאחריותיות."

במרכז רקמן בפקולטה למשפטים בבר-אילן תירגמו את האמנה לעברית ותמצתו את מרכיביה העיקריים. לקריאה