BMI גבוה לא תמיד מגדיל סיכון למחלת לב

על פי החוכמה העממית, קיים קשר בין השמנת יתר ובין הסיכון ללקות באוטם שריר הלב (התקף לב)  ולשרוד אותו. מחקר שבוצע באוניברסיטת בר-אילן מראה קשר מורכב יותר, המתבטא בעקומת בצורת J. עקומה כזאת מעידה על שינוי מגמה ולא על עלייה רציפה בסיכון במקביל לעלייה במדד מסת הגוף (BMI). הממצאים מתיישבים עם מחקרים קודמים שמדגימים את מה שמכונה - פרדוקס השמנת היתר. 

מטרת המחקר, שבוצע על ידי קבוצת חוקרים וחוקרות מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן, האוניברסיטה העברית וצפון אמריקה, הייתה לבחון את הקשר שבין חישוב מסת הגוף (BMI) ובין סיכון לתמותה  כתוצאה מאוטם שריר הלב כפי שהוא בא לידי ביטוי בבתי החולים ובשיעורי התמותה בעידן הנוכחי. 

המחקר כלל נתונים של 125,405 גברים ונשים שאושפזו בבתי חולים בארצות הברית בעקבות אוטם שריר הלב בשנים 2016-2015. החולים שנתוניהם נותחו חולקו לשש קבוצות BMI, מתת משקל ועד להשמנת יתר קיצונית. מלבד מדד מסת הגוף, נאספו נתונים דמוגרפיים ונתונים על משך האשפוז ותמותה. ניתוח סטטיסטי שימש לזיהוי מנבאים לתמותה בבית החולים ולמשך האשפוז. 

הממצאים מראים שהאנשים בקבוצות של תת משקל, משקל תקין לפי חישוב מסת הגוף והשמנת היתר הקיצונית, היו בסיכון מוגבר לתמותה בזמן האשפוז בבית החולים לאחר האוטם. דווקא החולים עם עודף משקל מתון-גבוה לפי חישוב  מדד מסת הגוף מתו פחות לאחר אירוע הלב. הנתונים מראים יחסים בצורת J בין BMI ובין הסיכון למוות לאחר אוטם שריר הלב. במילים אחרות, הסיכון לתמותה היה נמוך יותר בקרב חולים בעלי עודף משקל מתון-גבוה שה-BMI המחושב שלהם היה גבוה מ-25, בהשוואה לאנשים בעלי תת-משקל או משקל "תקין" לפי חישוב מסת גוף או בעלי משקל קיצוני גבוה. 

לדברי החוקרים, נראה שפרדוקס השמנת היתר מתקיים גם כאשר מדובר בהישרדות לאחר אוטם שריר הלב. כלומר, בשונה ממה שמקובל לחשוב, השמנת יתר "מתונה" עשויה להגן מתמותה במחלות שונות. הפרדוקס, מסביר פרופ' עופר אמיר מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן ושל האוניברסיטה העברית, חבר בצוות החוקרים, "נעוץ קרוב לוודאי בקבוצתה-BMI 'התקין-נמוך', שבה דווקא היה סיכון המוגבר לתמותה בזמן אשפוז מאירוע לבבי. ה-BMI הנמוך עלול להיות קשור לתמותה ותחלואה מוגברות, בשל היותו קשור בין היתר לפחות מסת שריר (מה שמתבטא ב-BMI נמוך) וכן ל-'רזרבה קלורית' שנדרשת להתמודדות עם מצב מחלה קשה, שהיא פחות זמינה בחולים אלה. אנו מכירים תופעה זאת גם בחולי אי-ספיקת לב (בעיקר המבוגרים שבהם), וכעת אנו בודקים זאת גם במקרים של חולים עם אירוע מוחי." 

בנוגע למשמעות הפרקטית של הממצאים, אומר פרופ' אמיר, "לעניות דעתנו, הקונספט שככל שה-BMI נמוך יותר הוא מבטא בהכרח גם יכולת התמודדות בריאותית טובה  יותר עם מצבי חולי חריפים או כרוניים, לא בהכרח נכונה. יחד עם זאת, יש עדיין לשים לב ש-BMI גבוה מדי, כפי שקורה בעודף משקל קיצוני, גם הוא איננו דבר מומלץ מבחינה בריאותית, וההישרדות לאחר מצב של אוטם לבבי נמוכה יותר גם אצלם. נראה ש-BMI המשקף עודף משקל מתון, הוא קרוב לוודאי הטוב ביותר בריאותית להתמודדות לפחות עם חלק ממחלות הלב." 

המאמר פורסם בכתב העת Vascular Health and Risk Management. לקריאת המאמר המלא