כשחלומות מתגשמים - איך הפכנו לחוקרות ולחוקרים

הבנתי שיש כאן תחום שיכול לחולל שינוי אמיתי
הרצון להיות מדענית התעורר בד"ר עינת זלצקבר עוד בכיתה ט' כששמעה הרצאה על גנטיקה ממורה מחליפה בבית ספרה. כשהשתחררה משירות צבאי בחיל הים היא התייצבה בשערי מכון ויצמן למדע ושאלה בתמימות איפה נרשמים לתואר ראשון. "אני לא דור שני לאקדמיה, לא ידעתי איך אוניברסיטה נראית ומה המסלול שצריך לעשות כדי להתקדם", היא נזכרת. "הפעם הראשונה שהגעתי לאוניברסיטה הייתה עם המחנכת שלי בכיתה ט', שלמדה אז באוניברסיטה ולקחה אותי איתה אחר צהרים אחד. ביקרנו בספריה, שתיתי מילקשייק בקפיטריה, ראיתי את כל הסטודנטים והסטודנטיות והמדשאות, ונפעמתי ממה שקורה סביבי. ידעתי שאני רוצה להיות חלק מזה".

ד"ר זלצקבר חזרה למכון ויצמן לאחר שהשלימה תואר ראשון במדעי החיים למסלול הישיר לדוקטורט. לאחר כמה שנות מחקר הגיעה לפקולטה למדעי החיים של בר-אילן והקימה את המעבדה שלה, בה היא חוקרת פרוקסיזומים, אברונים בתא שמעורבים בתהליכים רבים. כשהם פגועים – עלולות להתפתח מחלות גנטיות נדירות וקשות. "התחלתי לחקור את הפרוקסיזומים מתוך הבנה שיש כאן תחום שאפשר לחולל בו שינוי משמעותי". עם התקדמות המחקר, התשוקה להמשיך ולחקור את התחום הלכה והתחזקה.

היום ידוע על כ-7,000 מחלות העונות להגדרה – נדירות, ועל כ-300 מיליון אנשים שמושפעים מהן בעולם. "נפגשתי עם הורים לילדים חולים במחלות גנטיות שמוגדרות כנדירות, עם קלינאים ומובילים בביוטק, וגיליתי שזאת התשוקה האמיתית שלי: לעשות את החיבור המלא, ממדע בסיסי ועד למדע יישומי ופיתוח כלים לאבחון וטיפול טובים יותר בתחום של מחלות גנטיות נדירות", היא אומרת. "מבחינתי, כל מקרה של מחלה נדירה הוא כמו תעלומה בלשית: הלמידה של נתונים ועובדות חדשים, החשיבה היצירתית, הניסיון למצוא פתרון, העבודה המשותפת עם הצוות - זה תהליך שאני מאוד נהנית ממנו". ד"ר זלצקבר חושבת היום גם על דור החוקרים הבא "חשוב לי שמועמדים ללימודים יכירו אותנו, החוקרות והחוקרים, וישמעו ממקור ראשון על ההתלהבות שבמחקר". 

מפתחת את החומרים שיצילו את כדור הארץ
עבור ד"ר חנה-נועה ברעד מהמחלקה לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים, העבודה במעבדה דומה לסרט אקשן רווי תעלומות. "האתגר היומיומי של פתרון בעיות הוא הכוח שמניע אותי", היא אומרת. "לפעמים הפתרון לבעיה המחקרית מתגלה ככזה שלא חשבתי עליו – זה יוצר לי טוויסט בעלילה, מסקרן אותי ומדרבן אותי להמשיך כדי לדעת את התוצאה הסופית".

ד"ר ברעד מפתחת חומרים עבור התקנים לאנרגיה חלופית. משבר האקלים ומשבר האנרגיה הנלווה אליו, היא אומרת, קרובים לליבה, וחשוב לה לקדם פתרונות לאנרגיה שיצמצמו וימנעו את הנזק הסביבתי. "במעבדה שלי אנחנו מפתחים חומרים חדשים ליצירת אנרגיה מאור השמש, מהאוויר ומהמים. העבודה כוללת שימוש בבינה מלאכותית, שעוזרת לנו לנבא חומרים חדשים, לזהות מגמות ולמקד את מאמצי הפיתוח בחומרים שיש להם את התכונות שאנחנו מחפשים. במעבדה אנחנו יוצרים את החומרים, ומודדים אותם בעזרת סורקים רובוטיים, כדי להבין עד כמה הם מתאימים ליישומים להם הם מיועדים".

ד"ר ברעד מספרת שכבר כשהייתה ילדה התעניינה במדע. "הייתי ילדה סקרנית, כל דבר בעולם ובטבע סביבי עניין אותי, הייתי שואלת המון שאלות, וממציאה ניסויים כדי לבחון רעיונות שהיו לי. כשהייתי בת 10, אבא שלי לקח אותי למעבדת מחקר של חבר שלו שהיה פרופ' באוניברסיטה העברית. ראיתי שם דברים מדליקים שרק גרמו לי לרצות להכיר את העולם הזה יותר לעומק", היא נזכרת. את הדוקטורט שלה עשתה בכימיה של חומרים בבר-אילן, תחת הנחייתו של פרופ' אריה צבן (היום, נשיא האוניברסיטה), והמשיכה לפוסט דוקטורט במכון למערכות חכמות בגרמניה. "אני נהנית לדבר עם סטודנטים פוטנציאליים, לשתף אותם בחוויות שלי, להסביר להם על הלימודים ועל המחקר. אני מקווה לשכנע אותם להצטרף אלי ואל חברי ששואפים באמת להוביל לעולם טוב יותר, שבו נוכל לחיות בצורה הרמונית עם הסביבה".

חוקר את הרובוטים כדי שיעבדו במקומנו
מחקרו של פרופ' גל קמינקא בתחום הרובוטיקה האינטליגנטית ולהקות רובוטים, נולד מתוך עצלנות, כך הוא מעיד על עצמו. "אני חוקר את תחום הרובוטים משום שאני סקרן אבל גם עצלן - מסקרן אותי לדעת עד לאן ניתן להגיע עם פיתוח הרובוטים החכמים ולכן אני מוכן לעבוד קשה, לחקור ולפתח אותם כדי שיום יבוא והם יעשו במקומנו את המשימות שאנחנו לא אוהבים לעשות".

לפרופ' קמינקא, תתפלאו, אין תעודת בגרות. "בכלל לא חשבתי על קריירה כחוקר באקדמיה, רציתי דווקא להתפתח בתעשייה, להיות בוס לעצמי ולעסוק בדברים שמעניינים אותי", הוא נזכר. "את התואר הראשון שלי במדעי המחשב עשיתי תוך כדי הצבא, באוניברסיטה הפתוחה. אחרי סיום התואר עבדתי קצת בהייטק, ואז יצאתי לדוקטורט בחו"ל, כי חשבתי ששם ארכוש את השליטה בטכנולוגיות מתקדמות. אבל בדרך גיליתי שכל מה שרציתי נמצא בעצם באקדמיה - זו העבודה שמאפשרת לי לעסוק כמעט כל הזמן בדברים שמעניינים אותי, וכשמפסיק להיות מעניין – לעבור הלאה, למחקר הבא". 

במעבדה שלו, במחלקה למדעי המחשב, עוסק פרופ' קמינקא בחקר של בינה מלאכותית, למידה ורובוטים, בדגש על רפואה, עבודה קבוצתית ונחילים. במקביל, הוא הקים או היה מעורב בהקמת מספר מיזמי הייטק, בתחומים שמשיקים לתחומי המחקר שלו. "אני הולך כל יום לעבודה עם חיוך ענק כי אני עוסק 24/7 בתחביב שלי, ועוד משלמים לי על זה משכורת". 

לתוכניות הלימוד במדעי המחשב 

לתוכניות הלימוד בכימיה

לתוכניות הלימוד במדעי החיים 

רוצים לדעת עוד על מחקרי ה-STEM באוניברסיטת בר-אילן בואו ליום הפתוח למחקר בקמפוס בר-אילן ב-2.4