הידבקות מחוסנים לא מעלה את רמת הנוגדנים

מחקר משותף של אוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי זיו קובע שיש להציע מנה שנייה של החיסון לקורונה למי שנדבקו בנגיף זמן קצר לאחר קבלת המנה הראשונה, מאחר שההידבקות לא תרמה להעלאת רמת הנוגדנים. המחקר, שפורסם בכתב העת Epidemiology & Infection, בדק 541 עובדי שירותי בריאות במרכז הרפואי זיו – שחלקם כבר החלימו מנגיף הקורונה – כדי לקבוע כיצד הגיבו לחיסון מי שנדבקו בעבר בנגיף בהשוואה למי שלא נדבקו בו. 

לעובדים שנדבקו בעבר בקורונה וקיבלו מנה אחת של החיסון היו רמות נוגדני IgG גבוהות בהרבה בהשוואה לעובדים מחוסנים שלא נדבקו מעולם. אף על פי כן, הידבקות לאחר מנת החיסון הראשונה (ולפני השנייה) לא הגבירה את רמות ה-IgG. למי שנדבקו לאחר המנה הראשונה ולא קיבלו את השנייה היו רמות נוגדנים דומות לאלו של מי שקיבלו מנה אחת ולא נדבקו מעולם. לאחר 21 יום ולאחר 50 יום היו לעובדים שנדבקו לאחר החיסון רמות נוגדני IgG דומות לאלו של מי שלא נדבקו מעולם וקיבלו מספר זהה של מנות, ונמוכות בהרבה מאלו שנדבקו לפני החיסון.

"המחקר שלנו מצביע על כך ששתי מנות חיסון נחוצות למי שנדבקו זמן קצר לאחר קבלת המנה הראשונה," אומר האפידמיולוג פרופ' מיכאל אדלשטיין מהפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן. "אף על פי שהמחקר נערך על קבוצה יחסית קטנה, הנתונים שלנו מצביעים על כך שמנה שנייה מספקת הגנה מיטבית לחולים שנדבקו בין מנות," הוא מוסיף. פרופ' אדלשטיין שיתף פעולה עם ד"ר כמאל אבו ג'בל מהמרכז הרפואי זיו והפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי ועם צוות של עמיתים משני המוסדות. החוקרים הדגישו כי יש צורך במחקרים מקיפים יותר כדי לאמת או לדחות את הצורך במנה שנייה של חיסון הקורונה, במיוחד לאור ההופעה של וריאנטים שהחיסון יעיל פחות נגדם.

הממצאים הנוכחיים מתבססים על מחקר שפורסם בפברואר 2021 בכתב העת Eurosurveillance. במחקר זה, שנערך על אותה קבוצה של עובדי שירותים רפואיים, דיווחו החוקרים על ראיות לכך שמי שנדבקו בנגיף בעבר הגיבו בצורה חזקה מאד למנה אחת של החיסון של פייזר, ללא קשר למועד שבו נדבקו ולשאלה אם היו להם רמות ניתנות לזיהוי של נוגדים לנגיף הקורונה לפני קבלת החיסון.

פרופ' אדלשטיין ועמיתיו ממשיכים לעקוב אחר רמות הנוגדנים והתגובה החיסונית בקבוצה זו, וכן אחר התגובה למנה השלישי אצל מי שיקבלו אותה.