האלגוריתם שינהל את חדר המיון

מחלקות רפואה דחופה (מיון) בבתי חולים משתמשות בטריאז' - תהליך קביעת סדר העדיפויות של הטיפול בחולים ובחולות בהתבסס על חומרת מצבם - כדי לקבוע מי יופנה לטיפול מיד ומי ימתין בתור. ד"ר חנן רוזמרין, ד"ר אריאל רוזנפלד ופרופ' שרית קראוס מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן פיתחו אלגוריתם למיטוב (אופטימיזציה) הפניית החולים למטפלים בזמן אמת. האלגוריתם גמיש ומאפשר להנהלת חדר המיון לשנות את פונקציית המטרה (לדוגמה, ניתן להחליט אם העדיפות העליונה היא צמצום זמן ההמתנה, ניצול מירבי של זמן העבודה של הצוות, קדימות למקרים מסוימים וכדומה). האלגוריתם מציג תוצאות טובות יותר בהשוואה לכללי קבלת ההחלטות הנהוגים בבתי החולים ומבוצעים על ידי האחות או האח הממונים על הטריאז'.

האלגוריתם נבנה על פי תרחיש שבו מצב החולה מוערך בעת ההגעה למחלקה ונקבעים לה או לו עד שני סבבי טיפול. ייתכן שהמטפלים יופרעו באמצע הטיפול כדי להתפנות למקרה דחוף יותר. התרחישים יוצרו על בסיס התפלגות נתונים אמתיים של זמן הגעת החולים למחלקה, מצבם הרפואי, הטיפול הנדרש והבדיקות הנדרשות.

האלגוריתם עוצב כמוכוון אירועים, ויש שניים כאלה: הגעת חולה חדש, וסיום הטיפול אצל אחד מאנשי הצוות הרפואי. באירוע ההגעה האלגוריתם בונה רשימה של אנשי צוות כמועמדים לטפל בחולה, ומשתמש בפונקציית דירוג כדי לבחור את המטפל או המטפלת המתאימים ביותר. באירוע סיום הטיפול נבנית רשימת חולים המועמדים לטיפול אצל איש הצוות הרפואי שהתפנה, ופונקציית דירוג בוחרת את המטופל המתאים ביותר. האתגר הוא בבניית פונקציית דירוג יעילה.

לשם כך נוסחה בעיית אופטימיזציה אוף-ליין (כלומר כזאת שהנתונים בה ידועים מראש בניגוד לזרימה מתמדת של נתונים חדשים) ונפתר מספר גדול של תרחישים. בכל תרחיש כזה תועדו שידוכים מיטביים של מטפל ומטופל וכן שידוכים אפשריים שלא נבחרו. הפתרונות האפשריים שימשו כנתונים ללמידת מכונה של פונקציית הדירוג. אותה פונקציה שימשה עבור שתי המשימות – הפניית מטופל למטפל וההפך. כעת המודל המבוסס על תרחישי אוף-ליין הוטמע במערכת שפועלת בזמן אמת.

החוקרים בחנו בסימולוציות את יעילות המודל על פי חמישה מדדים - סיכון, זמני המתנה, משך הזמן שבו החולים שהו במחלקה, צפיפות והפרעות למהלך הטיפול, ובשני מצבים – עומס רגיל ועומס רב. בשלושה מדדים ניכר שיפור: הסיכון ירד ב-10% בעומס רגיל וב-15% בעומס כבד, משך הזמן שבו החולים שהו במחלקה ירד ב-5% וב-11%, וכמות ההפרעות ירדה ב-90% וב-95%.

נראה אם כן שהאלגוריתם מביא לשיפור הטריאז' במדדים של סיכון, זמן השהייה של המטופלים במחלקה (גורם מוריד סיכון לכשעצמו) ובעיקר בכמות ההפרעות, כלומר הפסת הטיפול לטובת מקרה דחוף יותר. במצבי עומס השיפור בביצועים היה גבוה יותר בהשוואה לעומס רגיל.

האלגוריתם כללי, ומתאים למגוון בעיות שבהן נדרשת בחירה בין חלופות בזמן אמת. בתחום הרפואי מקווים החוקרים להטמיע את המערכת בחדר מיון. נוסף על כך השיטה יושמה גם עבור ייעול ניתוב צילומים רפואיים למפענחים (רדיולוגים), ובימים אלו בוצע מחקר המבוסס על שיטה זו לייעול ניתוב המתקשרים למוקד ער"ן.