תרגום מציל חיים

מאת: ענת מזרחי

אישה הרה נכנסת לרופאת המשפחה ומספרת לה על חששהּ לאבד את מִשֹרתה. הרופאה מפנה אותה בטעות לוועדת ההפלות. איך דבר כזה יכול לקרות? האישה, עולה חדשה, התקשתה לבטא את עצמה בעברית והרופאה שיערה את כוונתה-והחטיאה. למרבה המזל, האישה קבעה ביקור נוסף אצל רופאת המשפחה, והפעם הרופאה נעזרה בשירותי המתורגמנות הרפואית של עמותת "טנא בריאות". לתדהמתה הבינה הרופאה, שהלקוחה שלה ניסתה להרות במשך שנים רבות, והיא מייחלת לילד, וכן-היא גם חוששת מפיטורין בעקבות ההיריון.

בישראל, מדינת הגירה, קשיי השפה אינם יוצאי דופן ויש שליקויי התקשורת מובילים לטיפול רפואי שגוי ואפילו להודאת סרק בפשע. על רקע זה צומחת המתורגמנות הקהילתית, תרגום חי, בזמן אמת, המחבר בין נותני שירות במגזר הציבורי לבין פונים שאינם דוברים את השפה השלטת ברמה המאפשרת להם להתבטא היטב, להבין, ובעקבות כך לקבל את הטיפול האיכותי שהם זכאים לו.

ד"ר מיכל שוסטר מהמחלקה לתרגום ולחקר התרגום בבר-אילן מתמחה במתורגמנות קהילתית ובכשירות תרבותית. כשירות זו מגדירה את יכולתו של הפרט או של הארגון לתקשר בצורה יעילה עם אנשים מתרבויות שונות ולתת להם שירות איכותי. לדברי ד"ר שוסטר, "זוהי מיומנות הבוחנת את רגישותו של נותן השירות להבדלים התרבותיים המתבטאים בהתנהגות האנשים, וכן את הכלים שמספק הארגון כדי לגשר על פערי התרבות ולאפשר תקשורת טובה בין נותן השירות למקבל". במילים אחרות, המתורגמנות הקהילתית היא אחד הכלים המאפשרים ליצור שוויון בין בני האדם.

נגיד כמה מילים בערבית ויהיה בסדר

ישראל מאופיינת בריבוי תרבויות-מוצא ובריבוי לשונות, אך למרות זאת אין בה השקעה מספקת במתורגמנות קהילתית, לדברי ד"ר שוסטר. יתרה מזאת, "יש חוסר הבנה עמוק באשר לצורך להכשיר ולהעסיק אנשים מיומנים שיוכלו לתווך בין המערכת הציבורית לבין אוכלוסיות בעלי שונות תרבותית ולשונית". כמה מקרים שהתפרסמו לאחרונה מדגימים זאת: בין 2004 ל-2013 מתו בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, 197 עובדי חקלאות תאילנדים, חלקם מסיבות הקשורות ב"מחלה מסתורית". אמנם, המוקד הטלפוני של משרד הבריאות סיפק באותה התקופה שירותי מתורגמנות בין חולים לבין רופאים, אך השירות לא כלל את השפה התאית. בדיון שנערך בנושא זה בכנסת, התריעה רכזת התחום החקלאי בארגון "קו לעובד" כי הדבר עלול להגביר את סיכויי התחלואה בקרב אוכלוסייה זו.

"בישראל יש תחושה של 'נסתדר'", אומרת ד"ר שוסטר, "נגיד כמה מילים בערבית, נשתמש בילדים של הפונים לצורך התרגום, או במנקה שדוברת את השפה ו'יהיה בסדר". בשנת 2007 תבעו בני זוג ערבים את בית החולים פָּדֶה-פוריה בטבריה בטענת רשלנות, שהובילה לכאורה למות העובר שלהם. על פי התביעה, בית החולים נתן להם הנחיות רפואיות בעברית, שפה שאינה מובנת להם היטב, והדבר הוביל לתוצאה הטרגית.

עם זאת, יש אור בקצה המנהרה ובשנים האחרונות ניכרת מגמה מסוימת של שינוי. ד"ר שוסטר מספרת כי לאחרונה זכו ארגוני זכויות אדם בעתירה לבג"צ כנגד המוסד לביטוח לאומי, בדרישה לנוכחות של מתורגמן לערבית בוועדות הרפואיות הנערכות לתושבי מזרח ירושלים (רבים מתושבי האזור, הקשישים והנכים הזכאים לקצבאות, מתקשים לקבלן בשל מחסום השפה). גם במערכת הבריאות רואים התחלות של מפנה. לדוגמה, לפני ארבע שנים יצא חוזר מנכ"ל המחייב את ארגוני הבריאות לערוך התאמות טובות יותר לקהל הפונים אליהם.

"ברחבי העולם כבר הבינו מזמן את הצורך במתורגמנות קהילתית", אומרת ד"ר שוסטר, "גם במדינות שאין בהן שפה שנייה רשמית, יכול אדם לקבל שירותים או טיפול בשפתו. עם המדינות המתקדמות בתחום זה נמנות אוסטרליה, קנדה, מדינות רבות בארצות הברית וחלק ממדינות אירופה. בבתי חולים יש מתורגמני בית כחלק מהצוות וכן שירותי מתורגמנות בטלפון או בווידיאו למאות שפות. גם השילוט מותאם לשפות הנפוצות באזור. לצד זאת, בית החולים מתאים את עצמו לצרכים התרבותיים המגוונים של המטופלים: מקומות תפילה לדתות השונות, מלווים רוחניים ומזון ממגוון מטבחים".

הפטנט החברתי של בר-אילן

לד"ר שוסטר, המנהלת את הקורס האקדמי למתורגמנות קהילתית היחיד מסוגו בישראל, ברור כי המענה לצורך של השטח באנשי מקצוע צריך לבוא מהאקדמיה. ואולם, לדבריה, ברוב מוסדות האקדמיה בישראל לא יודעים להתמודד עם התחום הזה, שהוא "מעין יצור כלאיים בין המעשי לבין האקדמי". הקורס קיבל מהמועצה להשכלה גבוהה את התואר "תוכנית דגל", והוא משלב למידה תיאורטית עם מאה שעות התנדבות מעשית. במסגרת ההתנדבות מתמחים הסטודנטים בתרגום סימולטני בארגוני רווחה, קליטה, בריאות וזכויות הפרט.

חלוצת התחום ונושאת הדגל באקדמיה הישראלית הייתה פרופ' מרים שלזינגר ז"ל, שכיהנה כראש המחלקה לתרגום וחקר התרגום בבר-אילן. פרופ' שלזינגר ייסדה את הקורס למתורגמנות קהילתית וקידמה את הנושא במסגרות שונות. "אוניברסיטת בר-אילן יכולה להוציא 'פטנט חברתי' על המתורגמנות הקהילתית הפועלת במסגרתה", אומרת ד"ר שוסטר, שחלומה הוא הכרה מקצועית במתורגמנות הקהילתית והגדרה פורמלית של התפקיד, "כל עוד אנחנו מדינת מהגרים ומגדירים את עצמנו כמדינה קולטת עלייה, עלינו להיות ערוכים להעניק שירותים בשפת ה'לקוחות' שלנו. הדבר יתרום להבראת החברה שלנו ולהתחזקותה".