המדענית שמובילה את הרפואה בגליל
פרופ' אורלי אבני פענחה מחלה גנטית קטלנית בקרב ערביי הגליל, מעבדתה מובילה מחקר על הקשר בין סטרס למחלות אוטואימוניות, בד בבד היא שוקדת על הקמת רשת של תשעה מרכזי מחקר שיחברו בין אקדמיה לקליניקה
כשפרופ' אורלי אבני התמנתה לדקנית הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל, היא עשתה היסטוריה כדקנית הראשונה בפקולטה שהיא מדענית ולא רופאה. "אני מאמינה גדולה בשיתוף פעולה בין חוקרים לרופאים, במחקר ובהוראה. זו נשמת אפה של פקולטה לרפואה", היא אומרת. "הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי מרכזת מדענים וחוקרים שחזרו מטובי האוניברסיטאות בעולם, ומחקריהם משקפים את כל קשת התחומים הנחוצים לבריאות האדם. בבתי החולים ובמרפאות הקהילתיות המסונפים לפקולטה ישנם רופאים-חוקרים מצוינים העוסקים בעיקר במחקר קליני. מהות המחקר בפקולטה שלנו היא יצירת מפגש פורה בין כל הדיסציפלינות לטובת המטופלים".
פיתוח תרופה למחלה גנטית שגורמת לתמותה בילדות
מחקרה של פרופ' אבני מתמקד באימונולוגיה. במעבדתה היא בוחנת את התגובתיות של מערכת החיסון, ומה קורה כשהיא שוגה. "לדוגמה, אנחנו מנסים להבין מה הקשר בין סטרס להתפרצות מחלות אוטואימוניות, או למה הדבקה בתולעים, שזו תופעה שמתרחשת בעיקר בעולם המתפתח, מגינה מאלרגיות, שזו כמעט מגיפה בעולם המפותח".
מחקרה של פרופ' אבני עוסק גם בסוגיות שרלוונטיות לאזור שבו היא נטועה – ובהן מחלות גנטיות נדירות, שנפוצות בגליל בגלל נישואי קרובים. במחקר משותף שהובילה עם פרופ' ציפורה פליק-זכאי היא גילתה מחלה גנטית הגורמת למוות של ילדים צעירים מקרדיומיופתיה (הרחבה הרסנית של שריר הלב) במשפחות של ערבים נוצרים. "מצאנו שהמוטציה גורמת לכשל בעצירת פעילות דלקתית בלב, המוביל בסופו של דבר לפגיעה קטלנית בגמישות שריר הלב וביכולתו להתכווץ". לאחר שפענחה את המנגנון, הצליחה פרופ' אבני, בעזרתה של פרופ' פליק-זכאי, לזהות את המוטציה עוד ברחם - גילוי שיוכל למנוע לידת תינוקות הנושאים את המחלה. "כעת אנחנו ממשיכים לפענח את המנגנון במטרה לפתח תרופה". פרופ' אבני מוסיפה כי חלק מהתוכנית העתידית שלה הוא להקים בגליל מרכז לחקר מחלות גנטיות נדירות.
הקמת רשת מרכזי מחקר שיהפכו את האזור למרכז מצוינות
מרכז המחקר המתוכנן הזה אחד מתשעה מרכזי מחקר ייעודיים, שבהם ישתפו פעולה רופאים וחוקרי הפקולטה וישלבו מחקר קליני ואקדמי לטובת קידום הרפואה והבריאות. מרכזים נוספים בתוכנית השאפתנית אותה מובילה פרופ' אבני הם מרכז לחקר בריאות האישה, שכבר יצא לדרך, ובראשו עומדים פרופ' עמרי קורן ופרופ' ליאור לבנשטיין; מרכז לחקר אימונולוגיה ולמחלות זיהומיות; מרכז לחקר מחלות קרדיווסקולריות ומחלות מטבוליות; מרכז לחקר המוח והנפש; מרכז לחקר ביו-אתיקה במחקר וברפואה; מרכז לחקר בריאות הציבור והסביבה; מרכז לחקר רפואה מותאמת אישית ומרכז לרפואה רגנרטיבית והתפתחות.
"רשת מחקרית-גלילית כזו תחולל מהפך, שיהפוך את האזור כולו למרכז מצוינות מחקרית וקלינית ברמה הלאומית והעולמית", אומרת פרופ' אבני. "אוניברסיטת בר-אילן נטעה אותנו בגליל ממניעים ציוניים, לטובת חיזוק הבריאות בגליל. אנחנו מחויבים להקטנת אי השווין הבריאותי בצפון, ולמתן מענה הוליסטי למגוון הצרכים הבריאותיים של קהילת הצפון".
העברת הלפיד לדור הבא וחיבור סטודנטים לגליל
פרופ' אבני החלה את הקריירה האקדמית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת הרווארד, בה חקרה מנגנונים של קבלת החלטות ובקרה בתאים במערכת החיסון. כששבה לארץ עמדה בראש קבוצת מחקר בפקולטה לרפואה של הטכניון. בהמשך, נמנתה עם מייסדי הפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן, והיום היא אומרת כי אחת המטרות שלה היא לחבר אותם לגליל ולהשאיר אותם באזור גם עם סיום לימודיהם. "העברת הלפיד לדור הבא, והכשרת רופאים ומדענים שיובילו אותנו לעמוד באתגרים שעוד נכונו לנו, חשובה מאוד. אנחנו מנסים לשפר את איכות החיים של הסטודנטים והסטודנטיות, להקים עבורם כפר אקדמי שבו הם יגורו וילמדו, ולחשוף אותם לעושר הגלילי כבר משנת הלימודים הראשונה שלהם".
לחוקרים ולחוקרות, רופאים ורופאות, בראשית דרכם, היא מייעצת: "אל תחששו להעז ולהציב מטרות גבוהות הן בתחום האקדמי והן בתחום המנהיגות וההובלה. זכרו שכישלונות הם חלק בלתי נפרד מהדרך להצלחה, ותהליכים משמעותיים דורשים סבלנות – הם ארוכים ומאתגרים״.
רוצים להיות חוקרים? בואו ליום פתוח למחקר - לתארים מתקדמים עם תזה ב-2.4 - לפרטים והרשמה
.