נפלאות המיקרוביום

מאת: יאיר רון

החיידקים מצויים בכל מקום בגופנו", מסביר ד"ר קורן, "על העור, בפה, באברי המין וכמובן במערכת העיכול. בכל איבר חיות זו לצד זו אוכלוסיות שונות שמשפיעות עלינו באופן שונה, ובסך הכול יש אלפי זנים. זהו יקום שלם, שבצדק זכה לכינוי משלו - מיקרוביום. התאהבתי בנושא כבר בקורס מיקרוביולוגיה בלימודים לתואר ראשון. אגב, כשהתחלתי לעסוק בתחום, המילה 'מיקרוביום' טרם הומצאה".

בעבודת הדוקטורט שלו חקר ד"ר קורן את תופעת ההלבנה הפוגעת באלמוגים. "בכל אלמוג מתקיימות שלוש ממלכות מקבילות: תאי האלמוג עצמו, שכבת האצות שעוטפת ומזינה אותו, ואוכלוסיית החיידקים שחיה בתוכה. ידענו שההלבנה קשורה להתחממות האוקיינוסים, אך לא הבנו כיצד. גילינו שהאחראים הם חיידקים שהפכו תוקפניים כתגובה הישרדותית לעלייה בטמפרטורה. "להפתעתנו, במהלך המחקר התברר שחלק מהאלמוגים לא חלו יותר. הם פיתחו עמידות לחיידקים באמצעות גיוס חיידקים טובים. באותו הזמן החלו גם להתפרסם מחקרים על הקשר בין המיקרוביום ותהליך ההשמנה. הבנתי שקורה פה משהו גדול. עד אז המדע הסתכל על חיידקים כפרטים - וכבעיה, ואילו אני שאפתי לראות אותם כאוכלוסייה - וכפתרון".

במחקר בנושא ההשמנה נבדקו עכברים שגדלו בסביבה סטרילית ובמערכת העיכול שלהם הושתלה צואה של עכברים בעלי מוטציה להשמנה, ובלעדיה. העכברים, כולם בעלי אותו מטען גנטי, שמנו או רזו בהתאם. "השתלת צואה נחשבת היום המילה האחרונה ברפואה המערבית ואפילו זכתה לאישור הFDA" מחייך ד"ר קורן, "בסין היא מוכּּרת כבר מהמאה הרביעית. גם באירופה היא נפוצה מאות שנים בקרב וטרינרים. הרעיון הוא להניע תהליכים פיזיולוגיים באמצעות שינוי הרכב אוכלוסיית החיידקים בגוף".

עבודת הפוסט-דוקטורט של ד"ר קורן עוסקת בהשמנה "בריאה", המופיעה אצל נשים בהיריון וממנה קל יחסית להיפטר, לעומת השמנה "לא בריאה". המחקר גילה כי למרות הדמיון הרב בין הסימפטומים, הגוף מגיב בשני המקרים אחרת. ההשערה היא שאצל אישה הרה הגוף משנה בדרך כלשהי את אוכלוסיית החיידקים. כיום ד״ר קורן עורך מחקר המשך, בשיתוף בית החולים בילינסון, היכול לסייע באיתור מוקדם ובמניעת סיבוכים כגון סוכרת ורעלת היריון. "ייתכן שבעתיד נוכל לחזות כבר בשליש הראשון של ההיריון אם האישה מועדת לסיבוכים".

מחקרו של ד"ר קורן מתמקד בהפרשות הגוף. עניין זה נתפס לעיתים כמשהו מביש ומלוכלך. כשד"ר קורן נשאל אם זה לא מפריע לו, הוא מתפלא על עצם השאלה, אך מבין מאין היא מגיעה: "ראשית, אני לא מרגיש כך. להפך. אני עוסק במשהו שנמצא בחזית המחקר המדעי, ואני מרגיש שכל עולם המדע מחכה בקוצר רוח לראות מה תהיה התגלית הבאה שלנו. רק לפני עשור זה היה תחום שלא עניין איש, והיום זה הנושא הכי חם. עם זאת, הרתיעה מוכרת לנו ממגעינו עם הציבור. אנשים שיסכימו ברצון שנקיז להם ליטר דם, מתקשים לסייע במחקר שכרוך באיסוף צואה והבאתה אלינו. אנחנו זקוקים לכמויות גדולות, ולפעמים זה ממש מעכב אותנו".

ד"ר קורן מחבב מאוד את חיידקי המחמד שלו, ולדידו, לנפלאות המיקרוביום אין גבול. "החיידקים משפיעים לא רק על הגוף, אלא גם על הנפש. דיכאון, למשל, מלווּה בתגובה דלקתית שייתכן שאפשר לשלוט בה באמצעות חיידקים. במחקרים על זבובי פירות, התברר כי טיפול פשוט באנטיביוטיקה מחסל את החיידקים – ומשנה התנהגות". "כמובן שבבני האדם הכול הרבה יותר מסובך," מסייג ד"ר קורן, "אצל הזבובים פועלים רק סוגי חיידקים בודדים, ובבני אדם מדובר באלפים. אנחנו יודעים שחיידקים מעורבים בייצור הורמונים, אבל המחקר הזה נמצא עדיין בחיתוליו. עם זאת, האפשרויות הן בלתי מוגבלות: תארו לכם שנמצא חיידק שמייצר סרוטונין, ונוכל לשכפל אותו בגוף במקום לבלוע פרוזק".

בין שלל עיסוקיו ד"ר קורן משתף פעולה עם התזונאי אורי מאיר צ'יזיק. יחד הם כובשים, מחמיצים ומתסיסים, ובין היתר משחזרים מתכונים קדומים, מימי הרומאים, ולומדים כיצד לנצל את תכונותיהם של החיידקים המעורבים בתהליכים הידועים כחיידקים פרוביוטיים. למעוניינים להתנסות בכבושים תוצרת בית הוא מציע מתכון בדוק ללימונים כבושים: "לוקחים 7-8 לימונים טריים, שטופים וחתוכים לרבעים, 7 שיני שום טרי, קלופות ושלמות, בצל קלוף וחתוך לרבעים, מעט כורכום וכמון טחון. שמים הכל בצנצנת מעוקרת בגודל מתאים וממלאים במים שבהם ערבבנו כפית מלח גס על כל כוס מים, עד לכיסוי הלימונים. סוגרים, מנערים ומניחים בחוץ למשך 3 חודשים”.

לצפייה בהרצאתו של ד"ר עומרי קורן על המיקרוביום

להאזנה לפודקאסט רפואה - מיקרוביום, פרק 1: מה קורה במערכת העיכול שלנו?>>>