האם תם עידן האנטיביוטיקה?

אלכסנדר פלמינג גילה את הפניצילין ב-1928. כמו גילויים רבים וטובים אחרים, גם זה היה במקרה: נבג של פטריית פניציליום נחתה על צלחת הפטרי של פלמינג בסוף השבוע. כשהמדען חזר לעבודה בשבוע החדש, הוא נוכח שהחיידקים שגידל בצלחת התרחקו מהפטרייה. החומר קוטל החיידקים, כלומר האנטיביוטיקה, שהופרש מהפטרייה והשמיד את החיידקים היה פניצילין.

עידן האנטיביוטיקה החל לפני כ-70 שנה, כאשר ב-1944 עלה דרמטית ייצורו של החומר הקטלני מחד גיסא ומציל החיים מאידך גיסא. לפני כן שיעורי התמותה ממחלות זיהומיות היו גבוהים הרבה יותר ממה שמוכר לנו היום. לדוגמה, אחת מכל 200 יולדות, שלושה מכל חולי דלקת ריאות ואחד מכל עשרה שעורם הזדהם מפציעה איבדו את חייהם כתוצאה מחשיפה לחיידקים. מ-1940, זמן מלחמת העולם השנייה, האנטיביוטיקה הפכה לגורם מציל חיים משמעותי, והצטרפה לפרקטיקות ההיגיינה והסניטציה שהשתרשו בתחילת המאה ה-20 והורידו את שיעורי התמותה.

פלמינג (ואיתו מפתחי התרופה פלורי וצ'יין) זכו בפרס נובל על ההישג המהפכני. אולם כבר אז הזהיר פלמינג מפני שימוש יתר באנטיביוטיקה, ואמר שניתן ליצור במעבדה חיידקים עמידים בפני פניצילין על ידי חשיפתם לריכוזים נמוכים של החומר לאורך זמן. המצב הזה מתרחש למעשה בגוף שלנו, כאשר אנו נוטלים תרופות אנטיביוטיות ובכך משבשים את האיזון המיקרוביוטי שלנו.

האם כעת, לאחר עשורים של שימוש באנטיביוטיקה, כאשר לאור ההתפתחויות הדרמטיות בתחבורה קל יותר לחיידקים לטייל בעולם, תם עידן האנטיביוטיקה? פרופ' דני גליקמן, מומחה ברפואת ילדים ומחלות זיהומיות, סגן דיקן להוראה קדם-קלינית בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, מספר על מסענו עם האנטיביוטיקה מ-1928 ועד היום. ההרצאה ניתנה במסגרת וובינר של הפקולטה לרפואה של בר-אילן (החל בדקה  12:40).

להרצאה