הטבלה המחזורית

אחד מהסמלים החשובים של מדע הכימיה והידוע שבהם הוא הטבלה המחזורית

ב-7 במרץ 1869, הוצגה הטבלה המחזורית לראשונה על ידי המורה והמדען הרוסי דימיטרי איוונוביץ' מנדלייב. ד"ר תמר טננבאום ופרופ' ירדן טשיל מהמחלקה לכימיה כותבים על האיש והטבלה.

מנדלייב, שכיהן כפרופסור באוניברסיטת סנט פטרסבורג, בסך הכול חיפש דרך להכניס סדר ביסודות הכימיים שהיו ידועים עד אז, 63 במספר, כך שיוכל ללמד בפשטות את מקצוע הכימיה.

הפרופסור היצירתי, שהיה שחקן קלפים חובב, סידר כל אחד מהיסודות עם המידע הידוע עליו על גבי קלפים, קלף לכל יסוד, וכך בדמיונו שיחק איתם בתצורות שונות כאילו חגו באוויר במחול שדים, עד שהסתדרו בדיוק במקומם בטבלה, בשורות ובטורים: שורות על סמך משקלם וטורים עבור משפחות חומרים בעלות תכונות דומות. מספרו של כל יסוד ציין את מספר הפרוטונים בגרעין האטום.  

ההיסטוריה של החיסונים - האזינו לפודקאסט של פרופ' סיריל כהן מהפקולטה למדעי החיים>>>

המעוף והאומץ המדעי של מנדלייב, יחד עם אופיו המיוחד והבלתי מתפשר, הביאו ליכולתו למקם את היסודות בתבנית מסודרת שלה היגיון מדעי מחזורי.

גאוניותו של מנדלייב טמונה בכך שהטבלה שיצר אף ניבאה, על-פי אותה חוקיות, תכונות של יסודות שציפה שיתגלו בעתיד, כל זאת ללא הידע והכלים המדעיים העומדים לרשותנו היום (כמו למשל מבנה האטום שאז עוד לא היה ידוע). תבנית זו אכן אומתה וקיבלה חיזוקים מיסודות נוספים שנמצאו עם השנים. 
 
חודש מרץ מציין גם 70 שנה לגילוי היסוד הרדיואקטיבי קליפורניום. קליפורניום שייך למשפחת היסודות הרדיואקטיביים, שהם בעלי גרעין כה גדול, עד שאינם יציבים, ולכן ניתן למצוא אותם רק במעבדות המחקר. קליפורניום נקרא על שם מדינת מוצאו – הוא התגלה בפעם הראשונה בברקלי שבקליפורניה, שהתחרתה בעוז עם הרוסים והגרמנים על גילוי היסודות הרדיואקטיביים החדשים. 
 
הטבלה המחזורית היא אחת משלוש התיאוריות המדעיות המשמעותיות שהתפרסמו במהלך עשור אחד במאה ה-19: ב-1859 הוצגה תאוריית האבולוציה על ידי דרווין, ב-1866 הוצגו חוקי התורשה על-ידי מנדל, וב-1869 הוצגה כאמור הטבלה המחזורית. למנדלייב אמנם לא הוענק פרס נובל על הישגו זה, אך היסוד שמספרו 101, מנדלבויום, יסוד מלאכותי רדיואקטיבי שהוכרז ב-1955, נקרא על שמו לאחר מותו.