חיזוי התפרצויות קורונה בעזרת גוגל

נתונים ומידע שמתקבלים לאחר בדיקה במנועי החיפוש האינטרנטיים יכולים לחזות ולגלות את התפתחות מגפת הקורונה בציבור, כך על פי מחקר חדש שהתפרסם על ידי יוניברסיטי קולג' לונדון (UCL) ובו שותף גם החוקר הישראלי פרופ' מיכאל אדלשטיין  מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן. המחקר מעלה כי מומחים יכולים בעזרת מנועי החיפוש לחזות שיא במגפה עד 17 ימים מראש.

פרופ' מיכאל אדלשטיין מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן השותף בכתיבת המאמר האקדמי אמר: "הסיכוי הטוב ביותר שלנו להתמודד עם מצבי חירום בריאותיים כמו מגפת הקורונה הוא לגלות אותם מוקדם כדי לפעול מוקדם. שימוש בגישות חדשניות לגילוי מחלות כמו ניתוח פעילות חיפוש באינטרנט להשלמת מידע מבוסס היא הדרך הטובה ביותר לזהות התפרצויות מוקדם".

ניתוח פעילות החיפוש באינטרנט היא שיטה מבוססת שמאפשרת מעקב והבנה של התפתחות מחלות זיהומיות והיום נעשה שימוש בשיטה זו לניטור השפעת העונתית. הממצאים החדשים מראים כי ניתן להשתמש בנתוני החיפוש המקוונים לפיתוח מעקב לטובת בריאות הציבור גם למחלות זיהומיות חדשות.

המאמר המדעי מתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature Digital Medicine ועבורו החוקרים השתמשו בפרופיל הסימפטומים המוכרים של נגיף הקורונה על פי דיווחים אפידמיולוגיים קיימים. בכך פיתחו מודלים לבחינת הימצאות הנגיף על ידי בחינת חיפושים בגוגל שקשורים לתסמינים.

החוקרים התאימו את המודלים שיצרו בכדי להפחית הטיות שקיימות מהעניין הציבורי הכללי, לדוגמה ההשפעה שיש לסיקור התקשורתי על חיפושים במנועי החיפוש. ההתאמה הזאת אפשרה לחזות שיא במקרים שבהם הוחל על COVID-19. החוקרים אף שיתפו בממצאים שלהם את ה-PHE (Public Health England) מערכת הציבור הבריטית ותמכו בניהול התגובות למגפה באזורם.

המחבר הראשי של המחקר ד"ר וסיליאס למפוס מהמחלקה למדעי המחשב ב-UCL אמר: "ביחד עם מחקרים קודמים שהראו את התועלת שיש בבחינת חיפושים מקוונים ויצירת מודל למחלות זיהומיות כמו שפעת, המחקר הנוכחי מספק סט כלים חדש שהיתן להשתמש בהם למעקב אחרי הקורונה. הוכחנו שהגישה שלנו עובדת על מדינות שונות, ללא קשר להבדלים תרבותיים, סוציו-אקונומיים ואקלים. הניתוח שלנו היה גם בין הראשונים שמצאו קשר בין שכיחות הנגיף לבין חיפושים אודות הסימפטומים של אובדן חוש הריח ופריחה בעור. אנו שמחים שארגוני בריאות הציבור כמו PHE הכירו גם בתועלת של הגישות החדשות והלא מסורתיות הללו לאפידמיולוגיה".

החוקרים פיתחו את המודל הכללי, טרם ההתאמות שלו, על יד בחירה של מונחי חיפוש פופולאריים הקשורים לנגיף הקורונה שזוהו בצורה רשמית על ידי גופי הבריאות הלאומיים של בריטניה. המונחים שוקללו בהתאם ליחס השכיחות שלהם במחלה בפועל. המודל שפיתחו החוקרים סיפק תובנות שימושיות, אזהרות מוקדמות והראה את ההשלכות של הריחוק החברתי.

הגרסה המכוילת, שלקחה בחשבון סיקור חדשותי, אפשרה לאנשי האקדמיה לספק ל-PHE מודל לחיזוי מדויק יותר של גלי קורונה בבריטניה. מספר מדינות כבר יישמו את המודל אצלם, בהן ביו היתר בריטניה, ארה"ב, איטליה, אוסטרליה ודרום אפריקה. שם גילו את אותו דפוס, ושהמודל שלהם חזה גלי תחלואה בנגיף.