השפעת המצב הנפשי על איכות הראייה
במחקר שנערך במרכז הרב תחומי לחקר המוח נמצא קשר בין דפוסי חשיבה מסוימים ובין מדדי ראייה שונים
מסתבר שיש קשר בין המצב הנפשי לבין איכות הראייה. רמזים לכך קיימים בעולם האמנות דווקא: יצירות רבות המבטאות מצוקה נפשית מתאפיינות בגוונים דהויים ובעכירות. מחקרה של ד"ר יעל אפיקי מלמד שלא מדובר במטפורה בלבד.
במחקר, שבוצע במעבדתו של פרופ' משה בר מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן נמצא קשר בין דפוסי חשיבה מסוימים ובין מדדי ראייה שונים. ד"ר אפיקי התמקדה במה שמכונה "מצב חשיבה אסוציאטיבי" – נטייתו של המוח למצוא קשרים ואסוציאציות בין אובייקטים שונים. זוהי נטייה חשובה להתפתחות תקינה, לרכישת שפה וכן להתמודדות עם עומס המידע המקיף אותנו כל העת. מצב החשיבה האסוציאטיבי מרגיע את המוח ומאפשר לו להפנות משאבים למשימות שלפניו.
כדי לבחון את השפעת החשיבה האסוציאטיבית על הראייה, הציגה ד"ר אפיקי למשתתפי הניסוי צמדים של תמונות – מחציתם עם קשר אסוציאטיבי כמו תמונת ביצה ותמונת תרנגולת, ומחציתם ללא קשר אסוציאטיבי כמו תמונת פטרייה ותמונת ספר. לאחר הצגת כל צמד, עברו המשתתפים מבחן ראייה קצרצר. מבחני הראייה בדקו שלושה היבטים שונים של יכולת הראייה: רגישות לניגודיות - היכולת להפריד בין פרטים כמו עלים של עץ; ראייה גלובלית/לוקלית – היכולת לראות את התמונה השלמה, לדוגמה שיש מולי יער ולא רק עצים; ומידת הרגישות להבהובים – היכולת דווקא להתעלם מהבהובים היא יתרון המאפשר למוח להיות מוסח פחות (ויש לכך יתרון בעיקר בעידן המסכים).
נמצא שלאחר שהנבדקים ראו זוגות עם קשר, כלומר היו במצב חשיבה אסוציאטיבי, הם הצליחו יותר במבדקי הראייה השונים. זאת בהשוואה למצב חשיבה לא-אסוציאטיבי, שנגרם לנוכח התמונות שלא היה קשר ביניהן. ד"ר אפיקי משערת שהסיבה לביצועי הראייה הטובים קשורה לפניות של המוח להתמקד באובייקט שלפניו: המוח מחפש אסוציאציות כל הזמן, ואם הוא טרוד בניסיון להבין את הקשר בין תרנגולת למגב, יש לו פחות משאבים להתמקד במשימה שלפניו. לדבריה, המחקר מצביע על האפשרות שטיפולים התנהגותיים ישפיעו על יכולת הראייה, וייתכן אף שמדיטציה ותרגולים אחרים המסייעים לאדם להגיע לשלווה עשויים לעזור גם בהפניית המוח לראייה. מנגד, חוסר פניות נפשית עלול ליצור מצבים מסוכנים. לדוגמה, נהג טרוד הנוסע בכביש חשוך עלול לסבול מקשב מועט - אך גם מראייה ירודה יותר.
המחקר פורסם בכתב העת המדעיHumanities and Social Sciences Communication.
לכתבה בעיתון הארץ שסוקרת את המחקר