הבלשנות של שפת שפני הסלע
חוקים החלים על שפות אנושיות מופיעים בגרסה חדשה בתקשורת בין בעלי חיים
חקר מקורות השפה האנושית כולל במקרים רבים חיפוש אחר נקודות דמיון משותפות לשפת האדם ולתקשורת בין בעלי חיים. מעבר להקבלות הקיימות במנגנוני הפקת הקול, ישנם גם עקרונות סטטיסטיים הקשורים ליצירת תקשורת וליעילותה. אחד מהעקרונות האלה הוא "חוק הקצרנות", הקובע שמתקיים יחס הפוך בין אורך המילה ובין שכיחות השימוש בה, כך שההשקעה בהפקת הצלילים המשמשים לביטוי קוד תקשורתי נפוץ תהיה נמוכה. לדוגמה, השימוש היומיומי במילים קצרות כמו גם, את, רק או או נפוץ הרבה יותר משימוש במילים מרובות הגאים כמו אנציקלופדיה, אסוציאציה או התממשקות.
אף על פי שחוק הקצרנות מרכזי בשפה האנושית, תקפותו לגבי תקשורת בין בעלי חיים שנויה במחלוקת. יתכן שהסיבות לכך הן השוני באופן שבו בני אדם ובעלי חיים מפיקים קול, וכן ההבדלים ברפרטואר הקולי של זכרים לעומת נקבות, הקיימים לעתים קרובות אצל בעלי חיים.
המחקר שבוצע במעבדתו של ד"ר עמיעל אילני מהפקולטה למדעי החיים, בחן הבדלים ייחודיים לזוויג (זכר/נקבה) ברפרטואר הקולי וביעילות התקשורת אצל שפני סלע, בעלי חיים שאצלם הנקבות חברתיות ואילו רוב הזכרים חיים כבודדים. נמצאו הבדלים ייחודיים לזוויג ברפרטואר הקולי של השפנים. לנקבות החברתיות יש רפרטואר קולי נרחב הכולל סוגי קריאה מגוונים יותר בהשוואה לזכרים. הרפרטואר הקולי של הזכרים הבודדים, הכולל שירי "פרסום" ייחודיים להם, תואם יותר את חוק הקצרנות הבלשני – אך בגרסה מיוחדת.
הרפרטואר הקולי של השפן אינו מציית לדפוסים הבלשניים הקלאסיים שהוזכרו לעיל המתייחסים לאורכי הקריאות ולשכיחות השימוש בהן, אלא מציג יחסים שליליים בין עוצמת הקריאה ובין תכיפות השימוש. יחס הופכי זה מרמז על כך שעוצמת הקול היא הגורם המרכזי בקביעת יעילות התקשורת אצל השפנים – להבדיל מבני אדם שאצל הגורם המרכזי הוא, כאמור, אורך המילה.
ייתכן שהבדלים בין גורמי היעילות בשפה האנושים ובין גורמי היעילות בתקשורת אצל שפני הסלע קשורים למרחק שאליו ממוען הדיבור או משוגרת הקריאה (בהתאמה). אצל בני אדם מדובר בדרך כלל בתקשורת בטווחי מרחק קצרים, בעוד שאצל בעלי חיים נפוצה תקשורת בעוצמה חזקה ובטווחי מרחק ארוכים. לפיכך ייתכן שההבדלים בין דרישות התקשורת אצל בני אדם ובעלי חיים באים לידי ביטוי ביעילות קידוד המידע, שהושפעה מלחצים אבולוציוניים שונים.