איך נגיע אל הפנסיה בריאים ומלאי מרץ
כנס בינלאומי שיעסוק בתחום הארכת החיים הבריאים יציג מחקרים על תרופות חדשות ומשופרות, חיזוק מערכת החיסון וחלבונים, עידוד צמיחת תאים ועוד
הפנים החדשות של ההזדקנות
לאורך ההיסטוריה האנושית, ההזדקנות נתפסה ככלתי נמנעת - שיער אפור, קמטים, היחלשות השרירים וזיכרון מדשדש נחשבו לגזירת גורל המגיעה עם הגיל. אבל מה יקרה אם נוכל להתייחס להזדקנות כמו לתהליכים ביולוגיים אחרים, כמשהו שניתן להבין, לנהל ואפילו למנוע? זוהי הגישה העומדת מאחרי תחום המחקר של אריכות הימים, שמגדירה מחדש את היחס שלנו להזדקנות. כולנו חולמים לשמר את הנעורים, להאריך ימים ולממש את התוכניות שאנחנו דוחים לפנסיה. התחום המחקרי העוסק באריכות החיים הבריאים (longevity) מהווה תחום מרכזי וחוצה גבולות באקדמיה של המאה ה-21. ממעבדות בארה"ב למרפאות באירופה ועד למרכזי מחקר בישראל, מדענים מרכזים מאמצים כדי לגלות את סודות ההזדקנות.
ב"כנס הבינלאומי לאריכות חיים 2024", שיתקיים באוניברסיטת בר-אילן ב-31.10-28.10, יוצגו מחקרים פורצי דרך שנערכו באוניברסיטאות בישראל ובחו"ל המתמודדים עם נושא אריכות החיים הבריאים מזוויות שונות. הנה כמה מהמחקרים הבולטים שבהם יעסוק הכנס:
תרופות ישנות, שיטות חדשות
ד"ר ניר ברזילי, ממכללת אלברט איינשטיין לרפואה בניו יורק, נוקט בגישה פרגמטית לחקר אריכות ימים. עבודתו מתמקדת בשימוש מחודש בתרופות קיימות שאושרו על ידי ה-FDA למטרה שונה מבעבר, שתנצל את תכונות האנטי-אייג'ינג הפוטנציאליות שלהן. המחקר של ד"ר ברזילי עוסק לא רק בהוספת שנים לחיים, אלא בהוספת חיים לשנים. דוגמה אחת היא מטפורמין, תרופה נפוצה לסוכרת שקיימת כבר עשרות שנים. ישנם מחקרים המצביעים על כך שיש לתרופה זו יתרונות בריאותיים רחבים יותר, שעלולים להאט את תהליך ההזדקנות.
איך מפתחים הזדקנות בריאה
פרופ' חיים כהן מאוניברסיטת בר-אילן, שחוקר חלבון בשם SIRT6, מצא שעכברים שגופם הונדס לייצר כמויות מוגדלות של SIRT6 לא רק חיים יותר - הם גם נשארים בריאים יותר לאורך זמן. המחקר של פרופ' כהן שופך אור על האופן שבו SIRT6 מסייע לפתח הזדקנות בריאה, במיוחד על ידי אספקת האנרגיה הנדרשת בגיל מבוגר והאטת השבריריות האופיינית להזדקנות. מחקר זה יכול לסלול את הדרך לטיפולים חדשים שמגבירים את פעילות SIRT6 בבני אדם.
הטענה מחדש של מערכת החיסון
ד"ר נטלי יבגי-אוחנה, מייסדת ומנכ"לית Minovia Therapeutics, פועלת מתוך גישה אחרת. המחקר שלה מתמקד ב'הטענה מחדש' של מערכת החיסון באנרגיה באמצעות מיטוכונדריה צעירה. "הזדקנות היא לא מחלה... אלא מחלה מיטוכונדריאלית," היא טוענת. הצוות בראשותה פיתח Mito-Index – שיטה ייחודית למדידת תפקוד לקוי של המיטוכונדריה באוכלוסיות שונות ולהשוואתו למחלות הקשורות להזדקנות. מחקר זה פותח אופק לשיטות טיפוליות חדשות, כמו Mitochondrial Augmentation Technology (MAT), שמראה פוטנציאל לשיפור בהפרעות הקשורות להזדקנות כמו תסמונת מיאלודיספלסטית.
יציבות והזדקנות הגנום
פרופ' ביורן שומאכר מאוניברסיטת קלן בוחן את הקשר בין יציבות הגנום להזדקנות. המחקר שלו מתמקד במפתח לתהליך ההזדקנות – ה-DNA. המחקר שלו מציע שבאמצעות תיקון כללי של ה-DNA, נוכל לטפל בלב תהליך ההזדקנות. כיוון שתהליך ההזדקנות צובר תאוצה כשמנגנוני תיקון ה-DNA אינם מפקדים, המחקר מציע כי שיפור היכולת של הגוף לתקן נזקי DNA עלול להיות כלי עוצמתי להאטת תהליך ההזדקנות.
האתגרים בהארכת חיים נרחבת
בעוד שחוקרים רבים מביעים אופטימיות לגבי הארכת תוחלת החיים, פרופ' ס. ג'יי אולשנסקי מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו מציע פרספקטיבה זהירה יותר. המחקר שלו מצביע על כך שהארכת החיים במספר רב של שנים אינה סבירה במאה זו. "הארכת חיים ללא הארכת בריאות תהיה בעייתית ביותר, במידה ותתממש", מזהיר אולשנסקי. הוא דוגל בשינוי המיקוד מטיפול במחלות ספציפיות לתקיפת גורם הסיכון הבסיסי לכל המחלות הקטלניות והמגבילות - התהליך הביולוגי של ההזדקנות.
גישה חדשנית לאנטי-אייג'ינג
פרופסור סוזן גרינפילד מחברת הביוטק Neuro-Bio שבבריטניה בוחנת זווית ייחודית במחקר האנטי אייג'ינג. עבודתה מתרכזת בפפטיד בשם T14 המופק מאצטילכולין אסטראז, המעודד צמיחה וחידוש של תאים. רמות ה- 14T יורדות עם ההזדקנות, כפי שנראה ברקמות ובנוזלי גוף שונים. המחקר של גרינפילד מצביע על כך ששמירה על איזון ברמות T14 עשוי להיות המפתח לקידום הזדקנות בריאה תוך הימנעות מהשפעות שליליות אפשריות של רמות גבוהות מדי. איזון עדין זה יכול לפתוח אפיקים חדשים להתערבויות אנטי-אייג'ינג.
התמודדות עם תאים מזדקנים
פרופ' ולרי קריז'נובסקי במכון ויצמן למדע מתייחס לאחד מהסימנים המוכרים של ההזדקנות: הצטברות של תאים מזדקנים. תאים אלה, אשר מפסיקים להתפצל אך אינם מתים, יכולים לתרום לדלקת ולחוסר תפקוד רקמות ככל שאנו מתבגרים. הצוות של קריז'נובסקי גילה מנגנון המאפשר לתאים מזדקנים לחמוק מהניטור של המערכת החיסונית ולהצטבר ברקמות. פריצת דרך זו עשויה להוביל לגישות טיפוליות חדשות לניקוי תאים בעייתיים אלה ולהאטת תהליך ההזדקנות.
הפוטנציאל והסיכונים בהארכת חיים
ההשלכות הפוטנציאליות של מחקרים אלה יכולות להיות מדהימות: עולם שבו אנשים חיים בשגרה עד גיל 100 ויותר, ולא במצב שברירי, אלא של חיוניות ובריאות של אדם צעיר בעשרות שנים. מעבר לכך - יש סביבנו מערכות חברתיות המסוגלות לתמוך בשינוי הזה. המחקר יכול לחולל מהפכה בתחומים רבים, החל משירותי בריאות ועד לתכנון פרישה והסדר החברתי.
מצד שני, ההשלכות האתיות והחברתיות של הארכה משמעותית של תוחלת החיים הן קריטיות: למי תהיה גישה לטכנולוגיות הללו? איך הדבר ישפיע על משאבים ודמוגרפיות גלובליות? אלה הן שאלות שאנשי אתיקה וקובעי מדיניות מתמודדים איתן כבר היום.