כיצד מתגבשות ההשקפות הפוליטיות

מחקר חדש באוניברסיטת בר-אילן שהתמקד בקיטוב הפוליטי בישראל סביב הניסיון לחולל רפורמה משפטית ב-2023, מצא כי ל'הסקה מוּנעת' (Motivated Reasoning) – בחירה להאמין במה שמאשש את דעותינו הקיימות – היה תפקיד מרכזי בעיצוב הדעות בנושא שנוי במחלוקת זה.

בינואר 2023 הציגה הממשלה בראשות נתניהו רפורמה שמטרתה לצמצם את ההשפעה והביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון והרשות השופטת ביחס לממשלה. בעוד שקבוצות מסוימות הביעו תמיכה במהלך, רבים ראו בו היחלשות של המוסדות הדמוקרטיים. המהלכים הפוליטיים לקראת יישומה של הרפורמה קודמו למרות היעדר תמיכה רחבה של הציבור. הפגנות פרצו ברחבי המדינה, ששיקפו דאגות עמוקות מההשפעות השליליות הפוטנציאליות של הרפורמה על מגזרים שונים, כולל שירותי בריאות, חופש אקדמי, ועוד.

המחקר, שנערך בקרב כלל האוכלוסייה היהודית בישראל בעיצומן של ההפגנות נגד הרפורמה, כלל שני סבבי סקרים, שהתבצעו בחודשים מרץ ומאי 2023. המחקר מצא כי הדעות לגבי הרפורמה היו מקוטבות ביותר, וביטאו תמיכה או התנגדות נחרצות. על פי המחקר, הקיטוב נבע מהסקה מונעת, שהובילה אנשים למסקנות שמתאימות לתפיסותיהם הקיימות.

בין הממצאים העיקריים שעלו במחקר: 
תומכי הרפורמה גילו אמון רב בממשלה וחוסר אמון במערכת המשפט, בעוד המתנגדים לרפורמה ביטאו תפיסות הפוכות; מתנגדי הרפורמה ראו צעדי מחאה מסוימים כלגיטימיים, בעוד שתומכים ברפורמה הצדיקו שימוש באמצעים כוחניים, כמו רימוני הלם ותותחי מים לפיזור הפגנות; תומכי הרפורמה, שנהנו מרוב בכנסת, העדיפו את שלטון הרוב כעיקרון דמוקרטי מרכזי, בעוד המתנגדים לרפורמה ייחסו ערך רב יותר להגנה על זכויות המיעוט ולתקשורת העצמאית; גם התומכים וגם המתנגדים לרפורמה האמינו שהמחנה שלהם מייצג את הרוב, מה שמשקף את התופעה הפסיכולוגית של קונצנזוס כוזב.

המחקר, בהובלתן של ד"ר דורה סימונוביץ' מאוניברסיטת בר-אילן ומאוניברסיטת קונסטרוקטור בגרמניה, ד"ר אנה דורפמן וד"ר מעיין קציר מהמחלקה לפסיכולוגיה והתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן באוניברסיטת בר-אילן, פורסם בכתב העת המדעי Nature Communications Psychology .

"הופתענו מהמהירות שבה התפתח הקיטוב סביב הנושא ומהאפקט העוצמתי של הקונצנזוס הכוזב", אמרה ד"ר קציר. "אנשים מכל אחד מהמחנות היו משוכנעים שהמחנה שלהם הוא הרוב. זה גורם משמעותי, כי כשכל צד בטוח שהוא מייצג את הרוב, הוא פחות מוכן להתפשר, מה שמעמיק את הקיטוב".

ד"ר סימונוביץ', שהובילה את המחקר, מסבירה שההסקה המונעת משפיעה על כולם, ללא קשר לשיוך מפלגתי, דת, השכלה ומאפיינים אחרים. היא מוסיפה, "תופעת הקונצנזוס הכוזב מדאיגה מכיוון שהיא מעידה על כך ששני הצדדים מרגישים מחוזקים מהתפיסה שהם הרוב, מה שמפחית את הסבירות לפשרה".

המחקר מדגיש את חשיבות ההבנה כיצד הסקה מונעת משפיעה על דעות בנושאים שנויים במחלוקת ואת הפוטנציאל לקיטוב מהיר, בעיקר בחברות בהן מתקיימים זרמי חינוך מופרדים, כמו בישראל. מחקר המשך יבדוק כיצד הבדלים חינוכיים אלה משפיעים על הזהות הלאומית ועל ההבנה הדמוקרטית. "אנחנו צריכים לבחון את התפיסות של אנשים כלפי הדמוקרטיה, כי הבנה מעוותת ומוטה של ​​דמוקרטיה יכולה להוביל לתמיכה במדיניות ובפעולות לא דמוקרטיות", מסכמת ד"ר דורפמן.

לתוכניות הלימוד במחלקה לפסיכולוגיה 

לתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומו"מ