"דיפ טק", המצע שעליו צומחים המיזמים הטכנולוגיים

אוניברסיטת בר-אילן קיבלה באחרונה תרומת ענק של מיליארד שקל מעיזבונו של תורם אנונימי, שמיועדת לגיוס עשרות חוקרות וחוקרים מצטיינים במדעי ה- Deep Tech כמו אנרגיה, סביבה, בריאות, הנדסה, קוונטום, סייבר, בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית. הסכום ישמש להקמת מעבדות מתקדמות ולתקציבי מחקר. התורם הסביר, כי להערכתו רק דרך השקעה בטכנולוגיה עמוקה תוכל ישראל לשמור על השגשוג הכלכלי. פרופ' אריה צבן, נשיא בר-אילן, אמר כי "ישראל, היום יותר מתמיד, זקוקה לחוסן טכנולוגי מבוסס מדע. זהו המפתח לחברה וכלכלה משגשגת".

קודם כל מהו "דיפ-טק"?
המושג נועד לתאר את הידע הבסיסי הנדרש לצורך פיתוח הטכנולוגיות החדשניות והיישומים שלהן, במגוון התחומים המשפיעים על חיינו.
המחקרים והפיתוחים בעולם הדיפ טק הם כאלה שמצריכים תהליכים ממושכים, ומעורב בהם מחקר בסיסי, מה שהופך את האקדמיה למקום הטבעי עבורם. בסופו של דבר, המחקר והפיתוח יוצאים לעולם ומציעים פתרונות שמשפיעים על האנושות. ארגונים בינלאומיים כמו ה-  Economic Forum World שמים דגש רב על דיפ טק כמרכיב מרכזי בהתפתחות הגלובלית. "לדיפ טק יש פוטנציאל לשנות את הכלכלה העולמית ולפתור בעיות גלובליות חמורות", אמר קלאוס שוואב, מייסד ה-WEF.

כמה מהמחקרים בתחום ה"דיפ-טק" בבר-אילן
ישראל נחשבת למעצמת טכנולוגיה עולמית ותחום הדיפ טק תופס בה מקום מרכזי, גם במחקר וגם ביישומים מעשיים של חברות מובילות.
אוניברסיטת בר-אילן משקיעה רבות במחקר בעולמות הדיפ טק, תוך דגש על חדשנות ומצוינות אקדמית. חוקרים באוניברסיטה אחראים למחקרים פורצי דרך רבים בשנים האחרונות, בתחומים כמו רפואה מותאמת אישית, פיתוח אנרגיות ירוקות ועוד.

כך לדוגמה, מחקר שהובילה ד"ר רונית אילוז בפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל, בחן את המנגנון המוביל ליצירתן של מחלות ניווניות של מערכת העצבים (מחלות נוירודגנרטיביות). מחלות אלו, שהמוכרות בהן הן אלצהיימר ופרקינסון, כרוכות תמיד בהצטברות אגרגטים, כלומר משקעי חלבון, במוח. צוות המחקר מצא את המנגנון האחראי להצטברות האגרגטים במחלות נוירודגנרטיביות, שמקורו במוטציה תורשתיתואת המסלול התאי שימנע את הצטברותם.

פרופ' שי רהימיפור מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן חוקר דרך פוטנציאלית להתערבות מוקדמת במחלת אלצהיימר: ננו-חלקיקים, המשופעלים באמצעות קרני רנטגן באנרגיה נמוכה במיוחד, ועוצרים ביעילות את ההתלכדות והרעילות של עמילואיד בטא, חלבון שלו תפקיד מרכזי בהתפתחות המחלה.

פרופ' חיים כהן מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן עורך מחקר שמתמקד בחלבון בשם SRIT6 שעשוי לספק את התשובה לשאלה חשובה ברפואה: מדוע הסיכון לחלות בסרטן עולה בצורה חדה עם הגיל.