ד"ר אלון ברש

בימי שיגרה ד"ר אלון ברש חוקר ומרצה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל בתחומי אנתרופולוגיה פיזית, אנטומיה אנושית ואבולוציה. בעת הצורך הוא מתנדב למילואים ביחידה לאיתור נעדרים. "בשגרה אנחנו מנסים לאתר חיילים שנהרגו במלחמות העבר ולזהות אותם באמצעות חקירת האירוע, ניתוח השטח, והממצאים שנשארו. ההכשרה שלי בתחומי האנטומיה והאנתרופולוגיה הפיזית היא ייחודית, ומאפשרת לי לנתח ממצאים משלדים, שמאפשרים לי לזהות ולסייע בקביעת מוות".

מתוקף התמחותו ובעקבות אירועי ה-7 באוקטובר הוא גוייס ליחידה שבה הוא מתנדב כבר ביום הראשון למלחמה. "ביום יום, במחקר שלי, אני מתעסק עם ממצאים בני עשרות ומאות אלפי שנים. גם כשאני נקרא למילואים בדרך כלל מדובר במקרים ישנים מאוד, של אנשים שנעדרים עשרות שנים. הממצאים שנחשפתי אליהם אחרי הטבח של ה-7.10, היו מורכבים מאוד, גם מבחינה מדעית, בגלל מצבם של השרידים, וגם רגשית".

את עבודתו, מבצע ד"ר ברש, בשיתוף אנשי הצוות המכון הפתולוגי באבו כביר, אנשי יחידת הרבנות הצבאית, וגורמי חקירה מיחידת אית"ן – שמשלבים את תחומי הידע שלהם כדי לזהות, במידת האפשר, את קורבנות הטבח, ולקבוע את מותם של הנעדרים במקרה הצורך. "חלק מהממצאים במצב קשה מאוד, ואי אפשר לחלץ מהם די.אן.איי, ואז מנסים לזהות אותם באמצעים אחרים, כמו צילומי שיניים, שברים שטופלו בעבר, או אנטומיה ייחודית של האדם הספציפי. המומחיות שלי, של זיהוי ואפיון העצמות, נדרשה בלא מעט מקרים כאלה לצערי. במקרה אחד, למשל, קראו לי לזהות חלק שקשה היה אפילו לקבוע מהו – בגלל מצבו – ואני הצלחתי לזהות שזה חלק מלב, וכמובן שבמקרה כזה, המשמעות היא שאפשר לקבוע פטירה". 

ד"ר ברש אומר כי עם כל הקושי והצער הכרוכים בעבודתו הוא מוצא נחמה בעובדה שהוא והצוות שעובד אתו, מצליחים לתת ודאות למשפחות נעדרים. "גם אם מדובר בבשורות קשות, הידיעה חשובה, מספקת ומסייעת לי להמשיך בתפקיד שלי, במיוחד שהידע הספציפי שלי מאוד ייחודי ונדרש".

לתוכניות הלימוד בפקולטה לרפואה