אלישע לאב
סטודנט לרפואה בתוכנית ה-4 שנתית בפקולטה לרפואה בגליל, משרת במילואים כחובש קרבי
אלישע לאב, בן 31, סטודנט ללימודי רפואה, יתחיל בתשפ"ד את שנתו האחרונה בתוכנית הארבע שנתית בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל. בימים אלה הוא משרת כחובש קרבי במילואים.
ב-7 באוקטובר, שהה אלישע לאב עם בן זוגו טל, בבית הוריו ביישוב מעלה לבונה. השניים החליטו מראש לסגור את הטלפונים הניידים, מאחר שהוריו של אלישע הם שומרי שבת. "כשהטלפון שלי צלצל פתאום בשעת בוקר מוקדמת, הבנתי ששכחתי לסגור אותו", הוא מספר, "חברה שלי, שגם היא שומרת שבת, התקשרה וישר הבנתי שמשהו יוצא דופן קרה". בחלוף השעות, הוא החל לקלוט את ממדי החורבן והזוועה ולהכין את עצמו לגיוס למילואים.
"אני חובש בתאג"ד, ושירתי בעבר בתפקיד זה במסגרת מבצע 'צוק איתן'. הכנתי את עצמי לקריאה, והרגשתי שאני רוצה לקחת חלק במה שעומד לקרות, ולתרום ככל שאני יכול". ואכן הקריאה לא איחרה לבוא, ומאז מוצב אלישע באזור הדרום, במגוון תפקידים, בעוד הלחימה נמשכת סביבו.
"בתחילת המלחמה שהינו באחד היישובים שפונו, והשתתפנו בסריקות אחר מחבלים ובפינוי הגופות. לאחר מכן, קיבלנו הצבה לבסיסים בדרום, ובגבול עזה, שם הזדמן לי גם לנצל את כישורי כחובש כדי לטפל בפצוע ירי שפונה מהשטח, והיה בדרכו לבית חולים", מספר אלישע.
את כישוריו מנצל אלישע לא רק כדי לטפל בפצועים בשטח, אלא גם כדי לסייע לחיילים, רבים מהם צעירים וללא ניסיון, בהתמודדות עם המצב. "יש לי היכרות עם מצבים דומים מהעבר שלי בצבא, והכשרה שקיבלתי במסגרת הלימודים גם בתחום הנפשי. יש לי אחריות לסייע לחיילים ולאנשים שסביבי, ואני משתדל לתמוך בהם בסיטואציה שהיא מורכבת מאוד מבחינה רגשית".
לדבריו, ההתמודדות קשה גם ברמה האישית-הפרטית. "אני זוכר מהלימודים איך עובד מנגנון ההדחקה האנושי. אני יודע מה קרה, אבל כרגע מתמקד במשימה שמונחת לפתחי ולא מתעמק בזה. אני שומר על המקצועיות, ואת העיבוד הרגשי והנפשי של הדברים שעוברים עלינו, אעשה בעתיד".
קרן סיוע לסטודנטים ולסטודנטיות בחזית
חמשת אלפים סטודנטיות וסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן מגויסים למלחמה. בר-אילן הקימה למענם קרן לסיוע כלכלי וכעת אנחנו זקוקים לתרומות שלכם כדי שנוכל לתמוך בהם ולהבטיח את עתידם. הם זקוקים לתמיכתנו כדי להתפנות פיזית ונפשית להילחם בחזית, וכולנו הגב שלהם!
לתמיכה בסטודנטים ובסטודנטיות המשרתים בחזית