פיתחה תוכנית לשמירה על בטיחות הילדים בבית
יישום התוכנית שפיתחה ד"ר ליגת שליו, בוגרת הפקולטה לרפואה של בר-אילן בגליל, הביא לירידה בשיעור הפגיעות של ילדים בתאונות ביתיות
הכירו את ד"ר ליגת שליו, בוגרת הפקולטה לרפואה, המחלקה לבריאות האוכלוסייה באוניברסיטת בר-אילן. בימים אלה ד"ר שליו מרצה באקדמיה ומבצעת מחקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטה העברית בתחום הטמעת חדשנות בארגונים. היא מובילה מחקר פיילוט לאומי בטלה-פסיכיאטריה בשמונה בתי-חולים פסיכיאטריים בישראל.
מחקר הדוקטורט של ד"ר שליו עסק בהטמעת חדשנות בבית-חולים, במסגרתו פיתחה תוכנית התערבות שנקראת שב"י - שומרים על בטיחות ילדנו, למניעת היפגעות ילדים בבית, כמו כוויות מתה רותח או נפילות מגובה. התוכנית הוטמעה במרכז הרפואי זיו כשירות מטעם בית-החולים, והוצעה להורים שהגיעו לחדר המיון בעקבות היפגעות ביתית של ילדיהן. מבקרי הבית הדריכו משפחות בשני ביקורים בשיפור הסביבה הביתית והציעו ערכת אביזרי בטיחות. "בתוכנית השתתפו משפחות יהודיות וערביות, מרקע חרדי ומסורתי, שגרות בערים המדורגות במצב סוציו-אקונומי נמוך," ד"ר שליו אומרת. "הממצאים הראו שיפור מובהק סטטיסטית בבטיחות הביתית, ומגמת ירידה בשיעורי ההיפגעות לילדי משפחות שהשתתפו בתוכנית. פניה להורים בהגעתם למיון לאחר היפגעות ביתית הייתה זרז להסכמתם להשתתף בתוכנית שב"י ולהטמיע אחר כך את המלצות מבקרי הבית. הנהלת בית-החולים זיהתה את ערכי התוכנית ככאלה העונים לחזון בית-החולים בהגברת בריאות הקהילה הסובבת אותה, למרות שראתה פעולות מניעה כמו תוכנית שב"י כחלק מתפקידי הקהילה."
ד"ר שליו היא דור ראשון להשכלה גבוהה, ולדבריה לא הצליחה אפילו לחלום שתהיה דוקטור. "כיום, מול בני ומול הסטודנטים שלי, אני מקפידה לסייע להם לחלום מעבר לדמיון," היא אומרת. "בתואר הראשון שלי לעבודה סוציאלית, היה לי מרצה שכל שיעור זרק משפט בסגנון: 'כשתעשו את הדוקטורט שלכם, אז..' המשפט נצרב בי, והיום הוא במקרה (או שלא) ראש החוג שבו אני מלמדת."
לדברי ד"ר שליו, המחקר שלה אינו תיאורטי ופילוסופי בלבד, אלא נוגע בצרכי השטח ובשינוי מדיניות. תוכנית שב"י ממשיכה לפעול כשירות של בית-החולים, ומחקר הפוסט-דוק שלה מכוון להטבה מיידית עבור מטופלים פסיכיאטריים ולקיצור זמני המתנה. "תרגום מחקר לשינוי מדיניות הוא כמו הכרח מבחינתי בכל מחקרי הנוכחיים," היא מדגישה. המעשיות באה לידי ביטוי גם מעבר למחקר.
ד"ר שליו סייעה במחקרים של עמיתיה ללימודים, לימדה סטודנטים לרפואה ופעלה באגודת הסטודנטים למען סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים: מלבד עבודה למען זכויות הסטודנטים, היא גם יצרה מסמכי היכרות עם הפקולטה והקורסים לסטודנטים המתחילים, פעלה להוספת קורסים מגוונים וקידמה פעילויות חברתיות בפקולטה, עליהן היא מספרת: "מהפעילויות האלה נולדו חברויות אמיצות שהפיגו את הבדידות היומיומית של תלמידי המחקר, הנמשכות עד היום."