מתי החל האדם לעבד את הקרקע?

פענוח מחודש של שרידים שהתגלו באתר הפרה-היסטורי אוהלו, השוכן על חוף הכנרת, הצעיד אחורה את הגדרת 'ראשית החקלאות' ומיקם אותה כ-10,000 שנה קודם לתאריך שהיה מקובל להחשיבו כזמן 'ראשית החקלאות'. תוצאותיו המטלטלות של המחקר הבין תחומי הזה, המשלב ארכאולוגיה ובוטניקה, עורר גל של עניין ציבורי והובלט בכלי התקשורת ברחבי העולם.

במעבדה לבוטניקה ארכאולוגית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה בבר-אילן מצאו החוקרים, לראשונה, דרך להבחין בין שרידי שעורת בר לבין שרידי שעורה מבויתת. כך הצליחו לקבוע בביטחון, כי שרידים של שעורה שנתגלו באוהלו וגילם 23,000 שנים, מצביעים על ניסיונות ראשונים בגידול תבואה.

מעבר למסקנות המיידיות העולות מן המחקרים הבוחנים שרידי צמחים עתיקים, הארכאולוגיה הבוטנית מגישה לנו תובנות מרחיקות לכת אחרות. פרופ' אהוד ויס, שבמעבדתו נערך המחקר אומר כי "החקלאות היא מפתח ליצירת החברה המודרנית. מרגע שאנשים הפכו לחקלאים, וכבר לא היו תלויים לחלוטין בציד ולקט, ניתן היה לייצר עודף מזון ולנצל אותו ככוח. הממצאים המעידים על חקלאות קדומה משקפים את יכולותיו של האדם להיות יצירתי, לחשוב ולתכנן לטווח הארוך למען קיומו ושיפור איכות חייו. על הבסיס הזה נבנתה ההירארכיה בין גברים ונשים, מנהיגים ומונהגים, עשירים ועניים. כך גם התפתחה אוכלוסייה שיכלה לעסוק במלאכות שאינן בהכרח ייצור מזון, והדבר הוביל להתפתחות האמנות, הכלכלה, הדת והטכנולוגיה, המאפיינים את החברה המודרנית. אלה מחשבות המעסיקות אותנו גם כיום. הניצוץ, אם כן, ניצת כבר אז, והתהליך התחולל באזורנו."