צלילים נגד טילים

ידע קליני נאסף מעבודתם של 15 מטפלים במוזיקה שעובדים, בין היתר, עם ילדים באזור עוטף עזה שתושביו מתמודדים מזה שנים עם מתקפות טילים. כתוצאה מהתקפות הטילים המתמשכות, ילדים רבים החיים בעוטף עזה חווים פחד ממוות או מפציעה, ומפתחים תסמיני חרדה ופוסט-טראומה. בעקבות אירוע טראומטי מתפתחות התנהגויות דוגמת פלאש-בק וסיוטי לילה, הימנעות ממחשבות ורגשות, הפרעות רגשיות הבאות לידי ביטוי בציפיות שליליות מהעולם, ואף התנהגות תוקפנית, הרס עצמי, קשיים בריכוז, הרטבות וקושי בהירדמות.  

ניתוח הראיונות סייע בגיבוש מודל המתאר כיצד ניתן להיעזר בשירים קיימים או מאולתרים לטובת העצמתם של ילדים שחווים טראומה מתמשכת. המחקר מתייחס הן למילות השירים והן למנגינה.

על סמך ממצאיו, ניסח פרופ' בן סימון שלושה מרכיבים שהופכים שיר לכזה שעשוי לסייע התמודדות עם טראומה בקרב ילדים: 

מרחב משחקי. השיר מעצם מהותו מכניס את הילד להוויה משחקית. ילדים משחקים משחקי דמיון וכך לומדים על מצבים חברתיים שונים, גם אם הם קשים. השירים הטיפוליים מכניסים את הילדים למרחב של הנאה ויצירה שהנו הפוך ממרחב הטראומה המתאפיין ב"הילחם או ברח".

שליטה. שיר בנוי מבית ופזמון, משקל, חריזה וקצב. רכיבים מבניים אלו שבשיר מעניקים תחושת של יכולת לצפות את הבאות ועל כן מעניקים תחושה של יציבות ושליטה, תחושות ההפוכות לחוויית הטראומה. שליטה ניתנת להשגה גם באמצעות מילות השיר הכוללות הוראות באשר לאופן ההתנהגות והפעולה בזמן שאזעקת "צבע אדום" נשמעת במרחב.

העצמה וחוסן. שירים שכוללים מילות העצמה והתגברות עשויים להוביל לתחושות של העצמה וחוסן.  מטפלים במוזיקה יוצרים פעמים רבות דיסק או פלייליסט של "שירי חוסן" שמלווים את המטופל בחייו ובכך מעצימים ומחזקים ברגעי משבר.  

לדברי פרופ' בן סימון, השימוש בשירים טיפוליים הכוללים רכיבים אלו עשוי להוביל למצב שבו הילדים חווים מחדש את הפחד מפני אזעקות ונפילות של טילים באופן שונה הממסגר מחדש את חוויית נפילת הטילים בקונטקסט א. משחקי; ב. הניתן לשליטה; ג. ומעצים (מעט בדומה לסרט "החיים יפים" של רוברטו בניני). השימוש בשירים אלו מסייע לילדים הן במהלך המפגש הטיפולי והן בזמן אמת ברגעי נפילת הטילים. המודל שגובש מכונה "מסגור מחדש של טראומה באמצעות שיר".