השפעת מצב הרוח על תוצאות המחקר

מחקרים רבים משתמשים במשימות ומטלות, אך אינם לוקחים בחשבון שינויים במצב הרוח של הנסיינים במחקר. לשינויים אלה עשויה להיות השפעה סמויה על תוצאות המחקר, גם אם השאלות שבהן הוא עוסק אינן נוגעות למצב רוח. 

מחקר שבו השתתפה ד"ר חנה קרן מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל, בחן את ההנחה שמצב הרוח  יורד לאורך זמן כשאנשים עוסקים במשימה רוטינית כלשהי, וגם במצב מנוחה ללא פעילות. התוצאות הראו כי אכן חלה הידרדרות במצב הרוח, ושהקצב שלה תלוי בגורמים שונים כמו רגישות לתגמולים, האפשרות לבחור משימות והאם האדם הנבחן שרוי בדיכאון.  במחקר השתמשו במודל חישובי שפיתחה ד"ר קרן שאפשר לזהות ולכמת את ההשפעות על הירידה במצב הרוח כך שניתן יהיה בהמשך גם לפתח דרכים למנוע אותן במהלך ניסויים. בזכות המודל שפיתחה, נבחרה ד"ר קרן ערב יום העצמאות תשפ"ג, לאחת מ-5 החוקרים שמחקריהם משפרים את חיינו.

עד כה רווחה הסברה כי מצב הרוח אינו משתנה בצורה משמעותית במהלך משימה או מנוחה, ולכן לא נמדד במחקרים רבים שלא עסקו ישירות בחקר מצב הרוח. בעקבות הגילויים החדשים יצטרכו חוקרים לקחת בחשבון כי ייתכן שינוי משמעותי במצב רוחם של הנסיינים לאורך הניסוי, העשוי להשפיע על תוצאות המחקר. 

אחד ממצאי המחקר מצביע על מתאם חיובי בין רגישות לתגמולים ובין הירידה במצב הרוח. ד"ר קרן הנמנית עם קבוצת החוקרים שהובילו את המחקר, מסבירה שהמתאם מרמז כי אם יש רגישות גבוהה לתגמולים, אז בהיעדרם תיתכן ירידה רבה יותר במצב הרוח. לדבר יש משמעות גם מחוץ למעבדה, בחיי היום-יום. "אנחנו שמים לב היום כולנו, את ההשפעה על מצב הרוח שלנו כשאנחנו מקבלים גירויים מתגמלים תכופים מהסביבה, למשל במשחקי מחשב או שימושים שונים בטלפון, ואיך אנחנו מרגישים לאחר שאנחנו נפרדים מהם," מסבירה ד"ר קרן. "זה גם חלק מהמנגנונים שתוארו ככאלה שעלולים לייצר התמכרות, אבל כל זה עדיין לא נבדק, ולכן כעת יש מקום להרחיב את המחקר לעוד סוגי תגמולים." 

עוד גילה המחקר, ששיפוע הירידה במצב הרוח היה מתון יותר כשהנסיינים יכלו לבחור באופן חופשי מה לעשות במהלך זמן המנוחה. ממצא זה עולה בקנה אחד עם מחקרים אחרים שמצביעים על השפעה חיובית של בחירה בתחומים שונים על דירוגים עצמיים של אושר, מצב רוח וכדומה. 

צוות החוקרים מצא גם שדפוס הירידה במצב הרוח משתנה בין אנשים שונים וכי בקרב אנשים עם דיכאון ההידרדרות במצב הרוח מתרחשת בקצב מתון יותר. ד"ר קרן מסבירה כי ייתכן שבדיכאון, כשמצב הרוח נמוך יותר מלכתחילה, יש תווך מצומצם יותר לשינוי ולירידה במצב הרוח. 

לדברי ד"ר קרן חשוב להיות מודעים להשפעות אלה על הירידה במצב הרוח גם כדי שאפשר יהיה לפתח דרכים למנוע אותן במהלך ניסויים. למשל, היא עצמה פיתחה שיטת ניסויים אדפטיביים, שמשתנים כל העת, מתאימים את עצמם לתגובות ולרגישות של כל נבדק או נבדקת ויכולים לזהות בזמן אמת שהם משתעממים ומגיבים פחות לניסוי, או שמצב הרוח שלהם משתנה. במקרים כאלה המשתתפים יקבלו משימות משתנות כדי לשמור על מצב רוח יציב או כדי להעלותו בחזרה. באופן זה הניסוי ימשיך להיות מעניין לאורך זמן. ניסויים מסוג זה פועלים באמצעות אלגוריתמים של בקרה ויוצרים ״לולאת פידבק סגורה״ שמשנה את הניסוי לפי מצב הנבדקים. 

לתוצאותיו של המחקר עשויות להיות השפעות וערך מעשי גם לעולם העבודה ואולי באופן כללי לאורח החיים המערבי הכולל במקרים רבים משימות מונוטוניות מול מסך. המחקר מציג את הערך הרב של מודלים חישוביים ואינטגרציה בין התחומים החישוביים ובין תחומי המחקר ההתנהגותי והפסיכולוגי.

שילוב זה הוא שאפשר לפענח מנגנונים והבדלים בין-אישיים ולכמת אותם בצורה חישובית ובעלת משמעות וזהו גם התחום שבו מתמקדת מעבדתה של ד"ר קרן: אינטרגציה בין תחומים חישוביים והנדסה למחקר מצב רוח, התנהגות ודיכאון. מעבר לכך, היא מקווה שהשיטות ההנדסיות שהיא מפתחת במעבדתה יוכלו לעזור לענות על שאלות הנוגעות למנגנונים המביאים לשינוי או ליציבות מצב רוח, בבריאים ובחולים, ויוכלו להביא לאבחון וטיפול יותר אינדיבידואלי ויעיל בהפרעות מצב רוח כגון דיכאון.

לתוכניות הלימוד בפקולטה לרפואה היכנסו
לאתר המעבדה של ד״ר חנה קרן