5 חוקרים משפיעים בתקשורת
זה 5 שנים ברציפות שבר-אילן היא האוניברסיטה הצומחת ביותר בישראל במספר הסטודנטים. לציון חגיגות ה-5 הכירו 5 מהחוקרים והחוקרות שמשפיעים גם בתקשורת
בר-אילן היא האוניברסיטה הצומחת ביותר בישראל במספר הסטודנטים בחמש השנים האחרונות, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לקראת היום הפתוח שייערך ב-10.2, אנו מזמינים אתכם להכיר 5 חוקרות וחוקרים, שמחקריהם סוקרו בהרחבה בתקשורת.
משפיעה על המדיניות הכלכלית
פרופ' אליס ברזיס מנהלת מרכז עזריאלי למדיניות כלכלית במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, היא חוקרת וכלכלנית בכירה הנוהגת להתראיין לעיתים קרובות בפורומים ציבוריים ותקשורתיים, ולהביע את דעתה המקצועית בנושאים כלכליים שונים. לאחרונה היא התראיינה לפודקאסט "הארץ" שעסק בהשפעת הרפורמה המשפטית המתוכננת על כלכלת ישראל. בין היתר היא הביעה אופטימיות זהירה וציינה כי, ברגע שמקבלי ההחלטות יפסיקו להתכתש, השווקים ירגעו.
משפיע על המסע לחלל
חקר החלל מתקדם כל העת והחוקרים עוסקים בין היתר בשאלה מה יאכלו בני האדם במסעם הממושך בחלל? מחקרו של ד"ר ירון יהושע מהפקולטה למדעי החיים, עוסק בגידול ננו-אצות מיוחדות, בעלות מגוון ערכים תזונתיים, הצומחות במהרה. לאחרונה הוא התראיין בנושא לכתבה ב-N12, בה סיפר כי מעבדתו משתתפת במחקר לפיתוח מערכת לגידול מזון במושבות חלל רחוקות כמו במאדים או בתחנת החלל. "היתרון באצות, מעבר לערכים התזונתיים – חלבונים, אנטי-אוקסידנטים, אומגה 3, הוא בכך שתוך פרק זמן קצר נוכל לגדל כמות רבה של מזון לצורך החיים במושבות חלל רחוקות".
משפיעה על הבריאות
מחקרה של ד"ר קרן אגאי-שי מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל, מצא כי תושבי מפרץ חיפה חולים יותר בסרטן, בשל גורמי הסביבה. לאחרונה היא התראיינה לאתר ynet לכתבה בנושא. לדבריה, המחקר הוכיח כי מגורים באזור מפרץ חיפה, בהשוואה למי שלא גרו באזור מעולם, מעלים סיכון לחלות בסרטן בקרב האוכלוסיות השונות.
משפיע על מצב הרוח
האם ניתן לאמן את המוח כדי לשפר את תיפקודו ואת יכולתו להתמודד עם חרדה, פוסט טראומה, או דיכאון? פרופ' משה בר מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן התראיין לחדשות כאן 11, לכתבה שעסקה באימון מוח לצורך התמודדות עם פוסט טראומה, עם חרדה ועם בעיות קשב. בכתבה הוא הציג משחק מחשב שפותח במעבדתו, העוזר למוח להתמודד עם מצבים אלה.
משפיע על המחקר האסטרונומי
סילונים במהירויות שונות, שנפלטים ממערכות אסטרונומיות, מוכרים היטב למדע. קיים הסבר לסילונים מהירים ולסילונים איטיים, אך התנהגות מוזרה במהירויות הבינוניות, אתגרה את החוקרים. מחקר שהוביל פרופ' אסף פאר מהמחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת בר-אילן בחן מחדש את הנתונים והציע פתרון חדשני לחידה. בראיון לאתר ynet הוא מסביר כי לתוצאות מחקרו יש משמעויות מרחיקות לכת בהבנת התהליכים הפיזיקליים המייצרים את תופעת הסילונים.