איך מברכים לשנה טובה בווטסאפ

אנו נוהגים לברך זה את זה בשנה טובה במשך דורות רבים, וסביר שנמשיך כך עד קץ הימים, אבל כשמציצים בברכות השנה טובה שאנו שולחים ומקבלים היום, נראה כי העידן הדיגיטלי כפה עליהן שינוי אבולוציוני מסחרר. כהרף עין, עברנו מכתיבה, ציור וקישוט ברכות אישיות ושליחתן במכתב עם בול, אל קליק אחד שמחליף הכל, עם מסר גנרי אחיד. 

מה השינוי הדרמטי הזה עושה למערכות היחסים שלנו? האם הוא חיובי או שלילי? והאם אפשר בכלל להתייחס להתפתחות זו כשלילית או חיובית באופן חד-משמעי? שלושה חוקרים בתחומי המידע, התקשורת והרווחה מציגים את האספקים השונים של איגרות הברכה החדשות.

מינימום רגש, מקסימום נוכחות
"כיום קל יותר לשלוח ברכות שנה טובה. הרי כבר לא ממש כותבים, מציירים ושולחים בדואר. עושים זאת בקליק אחד", אומרת ד"ר טלי גזית מהמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן, החוקרת את ההתנהגות ברשתות החברתיות. "ההשקעה הרגשית היא מזערית, אך זוהי דרך טובה וחשובה לשמור על קשר. גם אם מדובר באנשים שלפעמים איננו מדברים איתם שנה שלמה, עדיין זו דרך טובה לומר להם שהם עדיין נמצאים בחיינו". לדבריה, שליחת ברכות לשנה טובה מסייעת גם ברמת העבודה והנטוורקינג. "לעתים, בעקבות הברכה, נוצרת שיחה או פגישה מחודשת שתחזק את הקשר. כך, השינוי אינו 'טוב' או 'רע' אלא מדובר ברצף. יש הכל מהכל, צריך להכיר בכך ולהבין שאלו הם החיים".

מהפך אחד, שלושה שלבים
כיצד התרחש המהפך בברכות החג? פרופ'  חיים נוי, ראש בית הספר לתקשורת בבר-אילן, שחוקר בין היתר את שפת האימוג'ים והסטיקרים, מסביר כי בשלב הראשון היגרו הברכות מהאוף-ליין לאון-ליין כמו שהן: בפורמט זהה, ללא התייחסות ללוגיקה החדשה שנולדה. בשלב השני, הן הפכו לתוצר דיגיטלי: לא עוד צילום של ברכה כתובה והעלתה לרשת, אלא ייצור של מוצר דיגיטלי שניתן להנדסו באופן אישי, מבחינת הכיתוב, מיקום האלמנטים ועוד. בשלב השלישי, המתרחש בימים אלו, הברכה היא מוצר שנולד ברשתות החברתיות. "אתה מביא אל הברכה את האלמנטים שאתה רוצה ויוצר משהו משל עצמך, במגוון פלטפורמות", מסביר פרופ' נוי. "כך למשל אפליקציות כגון טיק טוק, שבה מוצעים כלי עריכה רבים ומגוונים. התוצאה היא מקוריות ושונות אינסופית של הברכות". 

לדבריו שינוי זה מביא עמו גם התפתחות בזהות הקולקטיבית שלנו כיהודים. "ראש השנה לא נוצר או נקבע ברשת. הוא קיים מחוץ לה. זהו חג דתי יהודי, שבו גם ב-2022 אנו ממשיכים לברך אחרים ולשמר את הקשרים האישיים. אני רואה זאת כשימור תוך כדי שינוי".

הכל נשאר במשפחה?
"הברכות הדיגיטליות הן חלק משינוי המדיה", מציינת ד"ר שירלי בן שלמה מבית ספר לעבודה סוציאלית  בבר-אילן. ד"ר בן שלמה חוקרת את השפעת העידן הדיגיטלי על היחסים במשפחה, ובעיניה, זוהי דוגמה מצוינת לביטוי שטבע בשנות ה-60 חוקר המדיה מרשל מקלוהן, "המדיום הוא המסר".  לפיו, לסוג אמצעי התקשורת יש השפעה מכרעת על התוכן. "בעת ששהיתי עם ילדי בחופשה בלונדון, נכנסנו לחנות של מיקרוסופט וראינו בה תיבת דואר שבה מוטמע מסך שעליו ניתן לכתוב מסרים או ברכות, ואלו יגיעו ליעדן בדואר, כמו פעם. נכון, זהו רק גימיק, אבל הוא מדגים את השינוי ואת הצורך שלנו לשלוח ברכות אישיות".

ד"ר בן שלמה אומרת כי גם היום בעידן שבו הברכות הן דגיטליות, אם נשלח לבן משפחה ברכה גנרית, זהה לזו שאנו שולחים לכל החברים והמכרים, ייתכן שהוא יראה בכך פגיעה. "הרי כולנו רוצים לחוש מיוחדים, לדעת שחשבו עלינו". כדי לשמור על תחושה של אינטימיות, שכל כך חשובה ביחסים אמיתיים בין אנשים, עלינו לבצע התאמות אישיות בברכות הדיגיטליות. "בדיוק כפי שעשינו בימים שבהם כתבנו ברכות בכתב-יד. חשוב לזכור כי לאורך ההיסטוריה, כאשר נכנסו לחיינו טכנולוגיות תקשורת שיצרו ניכור, בכל זאת הצלחנו למצוא את הדרכים להתקרב ולשמור על האינטימיות". כיום, לא מעט צעירים פונים שוב אל העולם האנלוגי, אולי כאקט של התרסה, אולי כגעגוע למה שהיה. הם מצלמים במצלמות פילם ומקשיבים לתקליטי ויניל. האם גם ברכות החג יזכו לטוויסט חדש-ישן? יהיה מסקרן להמתין ולגלות את התשובה.

כתב: איל שפירא