בר-דעת, הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן

מדוע אירועים מסוימים נחקקים בזיכרון הקולקטיבי ואילו אחרים נעלמים בתהום הנשייה? ד״ר אהרון רוני קמפינסקי מהמערך לתוכניות ייעודיות מדבר על מעורבותן של המדינה, מערכת החינוך, הדת, התקשורת והאקדמיה בבניית הזיכרון הקולקטיבי שלנו.
<a href="⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" rel="ugc noopener noreferrer" target="_blank">⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠</a>

בשנים האחרונות השתנה הרכב האוכלוסייה בלוד בעקבות הצטרפותם של גרעיני ההתיישבות הדתיים. כיצד מגיבים תושבי העיר הערבים לאוכלוסיה החדשה? ד"ר יעל שמריהו ישורון מהפקולטה למשפטים בוחנת את ההתפרצות האלימה שארעה במאי 2021 על רקע המתחים בין חברי הגרעינים לתושביה הערביים של העיר לאורך השנים.
<a href="⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

האם האידיאולוגיה הציונית יכולה לחיות יד ביד עם תפיסת היהודי הגולה? פרופ' חנוך בן פזי מהמחלקה לפילוסופיה יהודית מתאר את המתח הקיים בין הציונות והגלות, ומסביר איך שתי הגישות משלימות זו את זו.

האם מאחורי המחקר הארכאולוגי יש מניעים אידיאולוגיים? פרופ' אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מדבר על הצירוף 'אידאולוגיה וארכאולוגיה' ועל ההשפעה ההדדית של שני התחומים זה על זה.

בשנים האחרונות הולך ומתגלה בית הקברות היהודי העתיק בבלקן שהופך לציר מרכזי בהחיאת זכרה של הקהילה העתיקה שנכחדה בשואה. סביב בית הקברות מתקיימים מפגשים בינתרבותיים בין כל בני הדתות ואירועי חדשנות. האזינו לד"ר רחל לוי דרומר המזכירה האקדמית של האוני' על הקשר המתהדק בין צפון מקדוניה לישראל. מראיין אורי טולדנו
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

בשנת 1903 ארע ניסיון ההתנקשות במקס נורדאו, על רקע תוכנית אוגנדה. ד"ר יצחק קונפורטי מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו עוסק בשאלת אוגנדה, שעלתה בעקבות קונגרס הבוכים ועוררה סוגיה עמוקה המלווה את העם היהודי מאז ועד היום - מה חשוב יותר, העם או הארץ?

בראשית ההתיישבות בישראל הייתה הציונות הדתית מאוחדת תחת תנועות המזרחי ותחת מפלגת המפד"ל. בראשית שנות ה-70 החלה להתרחש ההתפלגות הפוליטית שסימנה גם את הפילוג שחל בחברה הציונית דתית. פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו מדבר על הציונות הדתית בישראל.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

מגוש אמונים ועד תג מחיר - הציונות הדתית וחוק המדינה, הרצאתו של ד"ר יצחק הרשקוביץ מהמחלקה למחשבת ישראל, שניתנה במרתון הרצאות בסגנון TED, בנושא יהדות באוניברסיטת בר-אילן.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

דוד בן גוריון התבטא רבות בסוגיית הילודה והצהיר כי מה שחסר ליהודים הוא דווקא "אנשים ולא שטח". עם זאת הוא פעל רק מעט לעידוד הילודה. פרופ' לילך רוזנברג פרידמן מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מתארת את תפיסת בן גוריון את האישה, ויחסו לערביי ישראל ולחרדים.
<a href="⁠⁠⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠⁠" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

במדינת ישראל נוצרה לאורך השנים, מערכת יחסים מורכבת בין הלאומיות לדת. ד"ר זוהר מאור מהמחלקה להיסטוריה כללית, מספר כיצד השתמשה הציונות בדת כדי לקדם את המטרה הלאומית ותוהה האם החילוניות נמצאת בירידה בימינו?
<a href="https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat" target="_blank" rel="ugc noopener noreferrer">עקבו אחרינו גם בוואטצאפ </a>

מדוע הוקמו עיירות הפיתוח וכיצד בוצעה חלוקת העולים החדשים לאזורים אלו? ד"ר אבי פיקאר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מסכם את סיפור ההתיישבות בשנות ה-50 וה-60, בפרק שני בסדרה על עליית יהודי צפון אפריקה וקליטתם בישראל.

עם התפתחותה של התנועה הציונית במשך השנים, חלו שינויים בעמדתה לגבי השאלה: האם לתמוך במדיניות עליה המונית או להעדיף עלייה סלקטיבית. ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, מדבר על הצמתים בהיסטוריה הישראלית שבהם הפכה השאלה העקרונית לדילמה הרת גורל ולצורך להכריע בין טובת הארץ לבין טובת העם.