קבלת החלטות בקול רם, משפרת את הקשב

אנשים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים יותר מאחרים לבחור במקצועות שמערבים אקשן. מצד אחד מדובר בנתון לא מפתיע, אך מצד שני יש לזכור שברבים מהמקצועות האלה נדרשת יכולת קבלת החלטות יעילה. דוגמה לכך היא תפקידים פיקודיים בצבא. האם ניתן לשפר את תהליך קבלת ההחלטות של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז בתפקיד פיקודי? כיצד עושים זאת? על השאלות הללו מנסה לענות מחקרן של פרופ' רוני גבע וד"ר מילי אולינובר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. 

בעקבות מחקר שנעשה בשיתוף צה"ל, נמשך שש שנים ובוצע בקרב 1,300 משתתפות ומשתתפים, מתוכם 13% עם הפרעות קשב וריכוז, מציעות החוקרות כלי פשוט לקבלת החלטות. כל מה שצריך הוא שהמפקד או המפקדת בעלי ההפרעה יגידו בקול את ההחלטה שקיבלו לאדם נוסף שנמצא לידם. 

כדי לבחון את איכות קבלת ההחלטות המשתתפים והמשתתפות במחקר השיבו על שאלון שבו הוצגו בפניהם דילמות פיקודיות שונות, לדוגמה מה עושים כאשר פקוד מודיע שלקה בהלם קרב ואינו מוכן לצאת למשימה רגע לפני שהיא אמורה להתחיל. לכל דילמה הוצגו חמש תשובות, אחת נכונה, אחת נכונה חלקית ושלוש לא נכונות כלל. המשתתפים התבקשו לבחור בשתיים הנכונות ולהסביר מדוע אחת טובה יותר מהשנייה. המבחן בוצע בתנאים שונים.  

לאחר ניתוח הנתונים, נמצא שבשני תנאים התקבלו התוצאות הטובות ביותר. תנאי אחד צפוי ובלתי מפתיע: חדר שקט ללא הסחות דעת. זוהי סביבה שאינה רלוונטית לחיים האמיתיים של בעלי תפקידים פיקודיים. התנאי השני מעניין יותר. בתנאי הזה המבחן בוצע מול בוחן, שלו הנבחנים והנבחנות היו צריכים לומר בקול את התשובה. בתנאי הזה ביצועיהם של בעלי הפרעות קשה וריכוז היו גבוהים אפילו יותר משל אנשים ללא הלקות.  

ד"ר אולינובר, בעלת לקות קשב בעצמה, הסבירה את הממצא בראיון להארץ: "אם אני לקוית קשב ויודעת שמסתכלים עלי, אז אני אוספת את עצמי בצורה יעילה יותר ומצליחה לעבוד טוב יותר. עצם הידיעה שמישהו משגיח עוזרת כי ככה פחות נעים לעשות דברים אימפולסיביים ולנדוד לפעולות אחרות. החלק המדהים הוא שזה כל כך קל ליישום, כל מה שצריך הוא שליד מפקד בשטח יעמוד מפקד אחר או הסגן שלו וכבר הביצועים ישתפרו." 

תוצאה נוספת של המחקר הייתה תיעוד של היעדר חפיפה בין דיווח עצמי של המשתתפים על לקות קשב או היעדרה אצלם ובין האבחונים שנעשו על ידי החוקרות. שיפור הביצועים בתנאים שתוארו לעיל ניכר אצל אלה בעלי לקות הקשב "האמתיים", כלומר אלה שאובחנו במסגרת המחקר. אנשים ונשים שחשבו שהם בעלי לקות קשב אך לא היו כאלה לא הפיקו תועלת מדיווח בקול לאדם נוסף על קבלת ההחלטות שלהם. 

הן ד"ר אולינובר והן פרופ' גבע מצביעות על כך שלמה שמכונה "לקות" קשב עשויים להיות יתרונות בהינתן התנאים המתאימים. לא במקרה סוג הקשב והריכוז הספציפי הזה נותר לאורך האבולוציה האנושית.