חגיגת האסיף של דודו ברק

חג סוכות נקרא גם חג האסיף. ד"ר יוסף פריאל, מרצה לתנ"ך ולזמר עברי בבית הספר ללימודי יסוד ביהדות, מזכיר את השיר "חגיגת אסיף" פרי עטו של ברק, ומחבר אותו להקשרו התנ"כי.  

דודו ברק, איש הרדיו הוותיק (קול ישראל וגלי צה"ל), כותב כבר מעל חמישים שנה שירים ופזמונים שרובם אף הולחנו. חלק מפזמונים אלה הם ממש פס הקול של המדינה, במיוחד מן התקופה שלאחר מלחמת ששת הימים. כך הם למשל "ארץ ישראל יפה", "פרחים בקנה" ו"חג יובל".

התנ"ך נוכח מאד בכתיבתו של ברק, וברוב שיריו ניתן למצוא הקשר מקראי כלשהו. בעבודתו, הארץ, פרייה, זמרתה, שפתה ומורשתה מתקבצים יחד לכדי מזמור אהבה גדול. "חגיגת אסיף" נכתב ב-1993 והולחן על ידי יאיר רוזנבלום ז"ל. זהו אחד מהלחנים האחרונים שהלחין רוזנבלום והוא נכתב לכבוד תוכנית מיוחדת שהוקדשה בטלוויזיה לשירי דודו ברק.

רְאִי הִנֵּה אוֹסֵף אוֹתָךְ אֵל מַעֲגָל חַיַּי, כְּחַמָּנִית אַתְּ חַגָּה מִסְּבִיבִי,

רִמּוֹן הֵנֵץ (שה"ש ו) בַּחֲצֵרֵנוּ עַל תּוּגַת (מִשְׁלִי י) יָמַי, וְאַתְּ עִמּוֹ סְתָוִי וַאֲבִיבִי.

כַּאֲסוּפִית אֲנִי שֶׁלְּךָ בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ אִישׁ, כִּפְרִי הַסְּתָיו נִתֶּקֶת מֵעָנָף,

בָּאָה בָּךְ כְּמוֹ תִּינֹקֶת וּכְמוֹ גָּבִישׁ, מֻנַּחַת עַל לִבְּךָ בְּעֶרֶב סְתָו.

קָצִיר, בָּצִיר, חָרִישׁ, גָּדִישׁ בַּצֹּרֶת וְקָטִיף, הַלֵּב אוֹהֵב וּבְכָל עֵת עוֹד פְּעִימָה יוֹסִיף.

זְרִיעָה שְׁתִילָה וּנְטִיעָה וְיָד מַגָּל תָּנִיף, אַהֲבָתֵנוּ תְּלַבְלֵב כַּחֲגִיגַת אָסִיף (שמ' לד, כב).

עָבִים חוֹלְפִים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּיֶרַח אֵיתָנִים (מל"א ח, ב), יָדַעְתִּי שֶׁתַּגִּיעִי מֵרָחוֹק.

אֲנַחְנוּ בְּאַהֲבָתֵנוּ אֶתְרוֹגִים קְטַנִּים, עוֹטְפִים בְּמוֹךְ שְׁמוּרִים כְּמוֹ תִּינוֹק.

ברק משתמש באירועים החקלאיים הפזורים לאורך לוח השנה (קָצִיר, בָּצִיר, חָרִישׁ, גָּדִישׁ, בַּצֹּרֶת, קָטִיף ואָסִיף) ואף בשמו המקראי של חודש תשרי ("יֶרַח הָאֵתָנִים" כמופיע במל"א ח, ב) ובהקבלה לתנועותיהם מהדהד גם את תנודות הלב בשיר האהבה האופטימי. השיר מסתיים בתחושת הביטחון של האתרוג, שגם הוא שייך לחג האסיף – האתרוג הזוגי נאסף אף הוא אל המוך – ביתו המוגן.

השיר בוצע על ידי אורלי שושן ואלון כליף ונמצא כאן