איך עובדים סוציאלים יכולים להשפיע

עובדי ציבור במקצועות כמו רפואה, סיעוד, שיטור ועבודה סוציאלית המספקים את השירות לתושבים, כפופים ליעדי מדיניות מאתגרים, בעיקר לנוכח העובדה שהם משרתים במקרים רבים אוכלוסיות מוחלשות. כמו כן, הם נמנים בדרך כלל בעצמם עם דרג ארגוני נמוך. 

מחקרם של ד"ר ענבל אביב מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' ג'וני גל מהאוניברסיטה העברית ופרופ' עידית וייס-גל מאוניברסיטת תל אביב תורם להבנת השדה המתפתח של בירוקרטים ברמת הרחוב כיזמים של מדיניות באמצעות בחינתם של שלושה סיפורי הצלחה.  

במקרים המדוברים, עובדים סוציאליים (ובעיקר עובדות סוציאליות) המועסקות על ידי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות בישראל, השקיעו מאמץ שהוביל לשינויי מדיניות מקומיים. תהליכים אלה נבדלו זה מזה בסוגיות שבהן עסקו ובמשך הזמן שנדרש עבור תהליך המדיניות. בכל אחד מהמקרים, מספר קטן של עובדות סוציאליות קהילתיות בדרג נמוך או בדרג ביניים זוהו כיזמות של מדיניות. על אף משאביהן המוגבלים, סמכותן הרשמית המוגבלת וההון הפוליטי המוגבל שהיו לרשותן, השקיעו העובדות הסוציאליות מאמצים, לאורך תקופות ממושכות, בקידום מדיניות שהאמינו כי היא עשויה לתרום לקהילות שעמן עבדו.  

המחקר מראה שהאסטרטגיות שאימצו העובדות הסוציאליות כללו חיפוש לגיטימיות, יצירת ידע והפצתו, השתתפות בזירות של קביעת מדיניות, ושימוש מועט בטקטיקות חתרניות. השילוב בין שיוכן המקצועי ובין ההקשר המוסדי הוביל להנעה של העובדות הסוציאליות לטפל בבעיות חברתיות ספציפיות ועיצב את האסטרטגיות שאימצו. בשלושת המקרים הרחיבו העובדות הסוציאליות את גבולות מסגרת פעילותן ברמה המוניציפלית והשפיעו על תהליכי עיצוב מדיניות לטובת הקהילות שעמן עבדו.