למצוא משמעות בצל הטראומה הלאומית

בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר 2023, החברה הישראלית מצאה את עצמה מתמודדת עם טראומה קולקטיבית חסרת תקדים. מחקר שנערך באוניברסיטת בר-אילן חושף כיצד ישראלים מגיבים לאובדן ולפחד באמצעות פעולות המבטאות רצון להמשכיות ומשמעות.

פרופ' אורית טאובמן בן-ארי וד"ר איילת אורג מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, חקרו שלוש תופעות מרכזיות שהתגברו מאז תחילת המלחמה: חתונות מלחמה, הנצלת זרע מחיילים שנפלו, וקעקועי הנצחה. באמצעות ניתוח של תיאוריית ניהול האימה, החוקרות מסבירות כיצד פעולות אלו משקפות מנגנונים פסיכולוגיים להתמודדות עם מודעות למוות."ראינו עלייה דרמטית במספר החתונות שנערכו בשטחי כינוס ובבסיסי צבא," מספרת ד"ר אורג. "זוגות בחרו להתחתן באופן מידי, לעתים קרובות ללא משפחה וחברים, כביטוי לרצון בהמשכיות ובחיבור עמוק יותר."

במקביל, חל שינוי דרמטי במדיניות הנצלת זרע מחיילים שנפלו. "תוך שלושה ימים, שונו תקנות שהיו קיימות שנים," מסבירה פרופ' טאובמן בן-ארי. "זה משקף את הצורך העמוק בהמשכיות, אל מול המוות."הביטוי השלישי שנחקר הוא קעקועי הנצחה. "ראינו מגוון רחב של קעקועים, מדמויות ריאליסטיות של הנופלים ועד סמלים מופשטים," מתארת ד"ר אורג. "אלו מבטאים את הצורך בזיכרון מתמשך ובחיבור לזהות הקולקטיבית." החוקרות מדגישות כי למרות הכאב והאובדן, יש בפעולות אלו גם ביטוי לתקווה ולבחירה. "אנשים מחפשים דרכים ליצור משמעות ולהתמודד עם הטראומה," מסכמת פרופ' טאובמן בן-ארי. "זה מראה על חוסן ועל הכמיהה להמשיך ולחיות למרות הכול."

מסקנות המחקר מצביעות על מספר תובנות משמעותיות. ראשית, החוקרות מדגישות את הקשר ההדוק בין התגובות האישיות לבין ההקשר החברתי והלאומי. "ראינו כיצד פעולות אינטימיות מאוד, כמו החלטה להתחתן או לעשות קעקוע, הופכות לביטוי של זהות קולקטיבית ושייכות לאומית," מסבירה פרופ' טאובמן בן-ארי. "זה ממחיש עד כמה הטראומה הקולקטיבית משפיעה על ההחלטות האישיות ביותר."

שנית, המחקר מראה כי תגובות אלו משקפות מנגנוני הגנה פסיכולוגיים מורכבים. "הפעולות הללו אינן רק תגובות רגשיות, אלא גם דרכים להתמודד עם חרדת המוות ולחזק את תחושת המשמעות בחיים," מוסיפה ד"ר אורג. "זה מדגיש את החשיבות של יצירת מרחבים שמאפשרים ביטוי רגשי ומציאת משמעות בתקופות של משבר לאומי." לבסוף, החוקרות מציינות את הצורך במדיניות ציבורית שתתמוך בדרכי ההתמודדות הללו. "המחקר מראה שיש צורך בגמישות מערכתית ובתמיכה חברתית נרחבת," מסכמת פרופ' טאובמן בן-ארי. "זה כולל לא רק תמיכה פסיכולוגית ישירה, אלא גם יצירת מסגרות שמאפשרות לאנשים לבטא את האבל ולחפש משמעות בדרכים שונות ומגוונות."

המחקר מדגיש כי בעוד שהדרך להחלמה עדיין ארוכה, החברה הישראלית מגלה כוחות נפש עצומים בהתמודדותה עם האתגרים הרגשיים והמעשיים שהמלחמה הציבה בפניה. ההבנה העמוקה יותר של דרכי ההתמודדות הללו יכולה לסייע בפיתוח אסטרטגיות תמיכה יעילות יותר, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית, בהתמודדות עם טראומות עתידיות.
 

האזינו לפרקים נוספים בפודקאסט בר-דעת בספוטפיי, ובערוץ היוטיוב.
רוצים שנעדכן אתכם בכל פעם שמתפרסם פודקאסט חדש? הצטרפו לערוץ בר-דעת בווטסאפ