מונחון לסטודנט החדש – היכרות עם ההגדרות האקדמיות
כמה זמן אורך הסמסטר, כמה סמסטרים יש בשנה אקדמית, מהן נקודות זכות וכמה מהן צריך כדי להשלים לתואר? הנה כל המידע שיעזור לכם להבין את המונחים האקדמיים.
השנה האקדמית מורכבת משני סמסטרים:
סמסטר א', שמתקיים לרוב בחודשים אוקטובר-פברואר.
וסמסטר ב', שמתקיים לרוב בחודשים מרץ-יוני.
שנה קלנדרית היא שנה מלאה של 12 חודשים ומורכבת משלושה סמסטרים: סמסטר א', סמסטר ב' וסמסטר קיץ שמתקיים לרוב בחדשים אוגוסט-ספטמבר.
כל תוכנית לימודים מורכבת מקורסים, שסיום שלהם בהצלחה יחד עם חובות אקדמיים נוספים, מקנים זכאות לתואר.
היקף הקורסים - שעות לימוד ונקודות זכות
נקודות זכות הן נקודות הנצברות במסגרת קורס.
כדי לעמוד בדרישות התואר יש לעמוד במכסת נקודות הזכות הנדרשת.
לדוגמה, ברוב התוכניות הנלמדות לתואר ראשון, יש לעמוד במכסה של 128 נקודות זכות (נ"ז).
שעה סמסטריאלית (ש"ס) = 1 נ"ז, היא שיעור באורך שעה (45 דקות) בכל שבוע במהלך סמסטר אחד.
שעה שנתית (ש"ש) = 2 נ"ז, היא שיעור באורך שעה (45 דקות) בכל שבוע במהלך שנה אקדמית אחת - סמסטר א' וסמסטר ב'. לחילופין, ש"ש יכולה להיות שיעור באורך של שעה וחצי (2 שעות אקדמיות) בכל שבוע במהלך סמסטר אחד (א' או ב').
בסמסטר הקיץ, מכיוון שמדובר בסמסטר קצר, קורס בהיקף ש"ס/ש"ש מסוימים יילמד מספר שעות גדול יותר בשבוע.
משך הלימודים לתואר
שעות תקן הן מספר שעות הלימוד השנתיות (ש"ש) הנדרשות כדי לסיים את התואר בהצלחה.
לכל תוכנית לימודים נקבע מספר שעות התקן הנדרשות בה. לדוגמה, בתואר ראשון ברוב תוכניות הלימוד, נדרש ללמוד 64 ש"ש (לא כולל קורסי אנגלית).
שנות תקן הן מספר השנים המינימליות הנדרשות כדי לסיים את תוכנית הלימודים.
ברוב תוכניות הלימוד בתואר ראשון, שנות התקן הן 3 שנים, או שנתיים בתוכניות מקוצרות.
ברוב תוכניות הלימוד בתואר שני, שנות התקן הן שנתיים, או שנה בתוכניות מקוצרות.
בתואר שלישי, שנות התקן הן 4 שנים.
חריגה משנות התקן, כרוכה בתשלום תקורת גרירה
שנת חוקה היא שנת התחלת הלימודים, לפיה נקבעות החובות האקדמיות לתואר.
שנת חוקה במסלול = שנת התחלת הלימודים במסלול לימודים ספציפי (רלוונטי לחובות אקדמיות במחלקה).
שנת חוקה = שנת התחלת הלימודים באוניברסיטה (רלוונטי לחובות נוספות לתואר: קורסי אנגלית, קורסי יסוד ביהדות וקורסים כלליים).
מתכונת הקורסים
קורס פרונטלי הוא קורס הנלמד באופן פיזי בכיתות בקמפוס, בדרך כלל בימים ושעות קבועות.
קורס מתוקשב (א-סינכרוני) הוא קורס בו הלמידה נעשית באופן עצמאי. כל חומרי הקורס זמינים בלמדה, וניתן ללמוד בכל מקום ובכל זמן.
קורס מקוון (סינכרוני) הוא קורס הנלמד מרחוק באמצעות מפגשים מקוונים בזמן אמת, למשל באמצעות זום. בדרך כלל בימים ושעות קבועות.
קורס היברידי הוא קורס המשלב בין מתכונת פרונטלית ומקוונת. כלומר, יש אפשרות להגיע ללמוד פיזית באוניברסיטה, ויש אפשרות לצפות בשיעור בזום בשידור חי מכל מקום.
סוגי הקורסים
קורס חובה הוא קורס שחובה ללמוד אותו כחלק מדרישות תוכנית הלימודים בשנת לימוד מסוימת.
קורס בחירה הוא קורס שניתן לבחור ללמוד מתוך רשימת קורסים מוצעים. ישנן תוכניות בהן חובה ללמוד קורסי בחירה בהיקף מסוים על מנת לעמוד בדרישות תוכנית הלימודים.
חלק מהקורסים בנויים מהרצאה + תרגיל. כאשר בהרצאה לומדים חומר תיאורטי, ובתרגיל מתרגלים את החומר שנלמד בהרצאה. כאשר לקורס מסוים יש הרצאה + תרגיל, חובה להירשם לשניהם.
סמינריון הוא עבודת מחקר אקדמית, שכוללת ניסוח שאלת מחקר וביצוע שלו באמצעות כלים אקדמיים. קורסי סמינר בדרך כלל כוללים גם הצגה של עבודת המחקר בפני כיתת הסמינר.
סדנה היא קורס בו חלק מהשיעור מתנהל בלמידה ושיח פתוח בין הסטודנטים. בהנחיית המרצה בקורס, הסטודנטים קוראים טקסטים ודנים בהם בזוגות, בקבוצות ובכלל הכיתה.
קורסי מעבדה הם קורסים מעשיים שמתקיימים בעיקר בתוכניות מדעיות, כמו מדעי החיים, כימיה, והנדסה. במסגרת המעבדה, מיישמים את הידע התיאורטי שנלמד בכיתה בעזרת ניסויים ושימוש בציוד מקצועי. המעבדות מסייעות לפתח מיומנויות מעשיות, ולרכוש ידע ותובנות עמוקים יותר.
פְּרַקְטִיקוּם = התנסות מקצועית בשטח (סְטַאז').