המרצות והמרצים המצטיינים בתשפ"ד

מה הופך מרצים או מרצות למצוינים? הקריטריונים של אוניברסיטת בר-אילן בנושא כוללים, בין היתר, ציונים גבוהים בסקרי ההוראה, הובלת חדשנות בהוראה, את רמת הקושי בקורסים, מעורבות בנושא הוראה במחלקה, והנחיית סטודנטים וסטודנטיות בכל התארים.

בשנת הלימודים תשפ"ד ד' עמדו 15 מרצים ומרצות בכל הקריטריונים האלה על הצד הטוב ביותר, וזכו בפרס מרצה מצטיין/ת. את טקס חלוקת הפרס הנחה סגן הרקטור, פרופ' אריה רייך, ונשא בו דברים רקטור האוניברסיטה, פרופ' אמנון אלבק. נציגת הזוכים, פרופ' זהר לבנת מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות, אמרה על בימת הטקס: "אני חושבת שעבורי, הוראה היא קודם כל נתינה. נתינה יכולה להיעשות בקמצנות או בנדיבות. מורים טובים חייבים להיות נדיבים, לרצות באמת להעניק משהו לאחר".

הנה דוגמאות קטנות, ושונות, למשמעות של מצוינות בהוראה כפי שהיא באה לידי ביטוי בקרב הזוכים והזוכות בפרס:

ד"ר סיון שפיצר מהפקולטה לרפואה אומרת ש"המטרה שלי היא להפגיש בין הרפואה והקהילה". היא מספרת על יום מיוחד שבו הסטודנטים לומדים על אתגרים של אנשים עם מוגבלויות, המועבר ומודרך כולו ע"י אנשים עם מוגבלויות, אם זה מוגבלות שמיעה, מובלות נפשית או מוגבלות קוגניטיבית-התפתחותית. "זו השנה החמישית או השישית שאני מעבירה את היום הזה, ואין פעם אחת שזה לא נוגע בלב ובנשמה שלי ושל כל הסטודנטים", היא אומרת.

ד"ר זאב קיציס מבית הספר ללימודי יסוד ביהדות מספר ש"אחד הדברים שאני מלמד באוניברסיטה זה על החוויה החסידית. במסגרת זה אני לא פעם מביא גיטרה, מביא ניגון חסידי ושר אותו לסטודנטים. ופעם אחת, אחרי אחת ההרצאות האלה, יצאתי מהכיתה וסטודנטים שהלכו לפני שרו את הניגון, הם לא ידעו שאני שומע, ואמרתי לעצמי שזה רגע שאני רוצה לזכור אותו, כי אני חושב שכולנו מנסים להעביר גם איזה ניגון, לא רק ידע".

פרופ' גונן זינגר מהפקולטה להנדסה משתף שיוצא לו מפעם לפעם לפגוש בוגרים שלו משנים עברו, במסגרת יעוץ שהוא נותן לחברות בתעשייה. "בכל פעם מרגש אותי מחדש לשמוע עד כמה הקורסים נתנו להם כלים להתמודד עם אתגרים ביום-יום. לא פחות מרגש שהם זוכרים לטובה את היחס האישי שתרם להצלחה שלהם. מספק מאוד לדעת שזוכרים אותך שנים רבות אחרי ושהשארת חותם חיובי".

ד"ר שרית נתן מנור מהמחלקה למתמטיקה מדברת על "הקטע הזה שהם מבינים ואומרים וואו כשאני מלמדת את הבנת הנגזרת. פתאום הם מבינים משהו שהם לא הבינו בתיכון, והם רואים את זה פעם ראשונה, וזה וואו מבחינתם, הם מסתכלים על זה ואפשר לשמוע צעקה בכיתה – וואו".

ד"ר שחר אלון מהפקולטה להנדסה מספר שבעקבות האתגרים של השנה הנוכחית, הוא עשה בחדרו מיני-הרצאות קטנות לקבוצות קטנות סטודנטים מילואימניקים. "זה היה מאוד מיוחד, זה סטודנטים וסטודנטיות שנה א', הם לא היו באוניברסיטה עד עכשיו, חלקם הגיעו ממש בשדה הקרב, והם באים ויושבים בחדר אחד עם השני והופכים פתאום להיות סטודנטים".

ד"ר קרין בקרמן מהמחלקה לספרות ובלשנות אנגלית סיפרה על אחת הסטודנטיות שלה, תושבת הדרום, שבשביעי לאוקטובר מחבלים נכנסו לרחוב שלה. "היא ניגשה אלי בסוף אחד השיעורים והסבירה לי שהיא מתקשה לדבר או להשתתף בשיעור, ושהיא בחרדה קשה. היה לי ברור שהיא סטודנטית מוכשרת ובעלת יכולות טובות באנגלית. אז התחלנו לעבוד ביחד על ניתוח של שירים. בחרתי שירים שידגישו בפניה את העוצמה האישית שלה. העבודה איתה הזכירה לי ששיר, או כל טקסט ספרותי, יכול להוות מענה למצוקה, ויכול באופן אמיתי ומוחשי לשמש משענת".

ד"ר אלית ארנון שלג מהפקולטה לרפואה מספרת על משובים של סטודנטים שאומרים שבעקבות השיעורים שלה הם שוקלים לבחור בתחום ההתמחות שלה, דימות. "זה תחום די אנונימי, וסטודנטים, בטח בשנה ראשונה, לרוב לא מכירים אותו. זה בדרך כלל מה שהכי מרגש אותי".

פרופ' קרן גואטה מהמחלקה לקרימינולוגיה מספרת ש"המשוב שהכי מרגש אותי זה אנשים שכותבים לי שבעקבות השיעורים הם החליטו ללכת ולעבוד בתחום ולסייע ולהרבות טוב בעולם". היא מספרת גם על המשוב שהכי הצחיק אותה: סטודנטית שכתבה לה, עם כמה סימני קריאה: קרן את מלכה!

פרופ' זהר לבנת מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות משתפת ש"אני בת למשפחה של מורים, אבל בתור נערה מרדנית מעולם לא חשבתי שגם אני אהיה מורה. זה מרגש אותי מאוד שסטודנטים, בעיקר מבוגרים יותר, שהם בעצמם מורים מנוסים, אומרים לי: למדתי ממך איך ללמד".

ד"ר מיטל גלבוע מהפקולטה למשפטים מספרת שיש לה טקס קטן, שעליו היא מקפידה: "להגיע כמה דקות לפני כל שיעור, כדי להספיק לשבת איזה דקה או שתיים בשקט מול הכיתה, כשהם לא שמים לב, ופשוט להתבונן בסטודנטים".

אוריאל גוטסדינר מהמחלקה לפיזיקה מספר על הרגעים, בעיקר בתרגולים בשעות הקטנות של הלילה, בהם ההרצאות הופכות פתאום לשיחות על נושאים אחרים. "קרה לי למשל שבתרגול בנושא של מכניקה אנליטית דברנו על האבות המייסדים של ארצות הברית ועל פילוסופיה ועל ההיסטוריה".

פרופ' עומרי אשר מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום סיפר על הרצאה שהעביר למדעני מחשב. "אני מגיע בכלל ממקום אחר לגמרי, ממדעי הרוח, שיטות אחרות, מטרות אחרות, הכל אחר. אבל בגלל שאני באתי בנפש חפצה וגם הם, הצלחנו למצוא נקודת מפגש: שיטות הערכה אוטומטיות לאלגוריתמים של תרגום מכונה נפגשו עם רעיונות על אתיקה של תרגום אנושי. נפגשנו".

מיכל רוט מהמחלקה לפיזיקה משקיעה בדפי תרגול מסודרים שמכילים את כל מה שהיא מעבירה ומלמדת בתרגול. "כמה מהסטודנטים כתבו במשובים שהדפים האלה עזרו להם מאוד בלימוד ובהבנה בכל מהלך הקורס. היה כיף לראות שההשקעה שלי הייתה טובה להם ומוצלחת להם".

ד"ר ניצן גונן מהפקולטה למדעי החיים מספרת על סטודנטית לתואר שני שלמדה אצלה ושלחה בסוף הסמסטר מייל לדיקן הפקולטה. "היא כתבה שהקורס שלימדתי אותה היה הקורס הכי מעניין שהיא למדה, ושאני מרצה מעולה שמסוגלת להעביר חומר מאוד מורכב בצורה פשוטה וקוהרנטית. זה מאוד ריגש אותי לקבל את הפידבק בחזרה מסטודנטים ולראות שהצלחתי להשאיר חותם".

ד"ר נעם טפלברג זכה בפרס כפול: פרס למרצה מצטיין ופרס המרצה החדשן, המוענק זו שנה שנייה מטעם אגף למידה והוראה. "אני חושב שהוראה היא הוראה שמאפשרת הטמעה, עבודה עם ידע באופן פעיל ורלוונטי, ביקורתי וגמיש. אני משתדל לעשות את זה תוך טיפוח של מגוון מיומנויות רלוונטיות לתקופה, ליכולות של הסטודנטים וגם לצרכים של גוף הידע. בקורסים שלי אני תמיד משלב בין כמה סוגי למידה: למידה הפוכה, למידה עצמאית, למידת עמיתים, למידה סינכרונית, א-סינכרונית, למידה סביב פרויקטים, סביב אתגרים, ואני נותן בעיקר תהליכי הערכה מעצבת. התקווה שלי היא שכל אלה יאפשרו לכל סטודנט או סטודנטית למצוא את עצמם בתהליך הלמידה, להשתפר בידע, במיומנויות ובהרגלים בהדרגה ובמידת הצורך".

במהלך הטקס הוענקו גם פרסי ציון לשבח לשתי מרצות: הראשונה היא פרופ' הדר דנציג-רוזנברג, שלימדה בשנה שעברה בברקלי וזכתה בפרס על הוראה, והשנה זכתה בפרס הרקטור לחדשנות מדעית. "מה שמראה שאין סתירה בין מחקר להוראה, ואפשר להצטיין בשניהם", אמר עליה סגן הרקטור, פרופ' אריה רייך, והוסיף שפרופ' דנציג-רוזנברג רואה בהוראה בחו"ל, במיוחד בתקופה זו, שליחות. השנייה היא ד"ר איילת פאר, שזכתה בשנה שעברה בפרס מרצה מצטיינת, והשנה בחרה להקדיש את עצמה למען סטודנטים ששירתו ומשרתים במילואים. "היא הפכה לכתובת לסטודנטים מכל המחלקות, רכשה את אמונם, מקדישה להם שעות בהתנדבות ומטפלת בכל בקשה באופן אישי. אנחנו רוצים לומר לך תודה בשם האוניברסיטה כולה" אמר פרופ' רייך.

בנוסף, חולקו במהלך הטקס צל"שים למחלקות מצטיינות: המחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, והמחלקה למדעי המדינה, זכו בתואר המחלקה המצטיינת בהוראה. ציון לשבח על מצוינות בהוראה ניתן לבית הספר לתקשורת, למחלקה לסביבה, תכנון וקיימות, לתוכנית ליישוב וניהול סכסוכים, ולמחלקה לתנ"ך.