הנדסת אלמוגים

התחממות מי הים, הנגרמת בשל שינויי האקלים, מעסיקה מאוד את המחקר. אחת מהשלכות ההתחממות היא הלבנת האלמוגים, הנצפית בשנים האחרונות ברחבי העולם ומעוררת דאגה (ההלבנה מעידה על עקה חמצונית העלולה להוביל למוות). פרופ' אורן לוי והדוקטורנט אביתר וייצמן מהפקולטה למדעי החיים בבר-אילן מצאו שיטה לפיתוח זני אלמוגים עמידים בפני שינויי האקלים. לצורך המחקר השתמשו החוקרים בשושני ים כמודל, שכן הן והאלמוגים משתייכים לאותה המערכה הביולוגית, ועם זאת קל יותר לגדלן במעבדה.

בשונית האלמוגים מתקיימת סימביוזה בין האלמוג ובין אצות חד-תאיות החיות בתוכו, יוצרות פוטוסינתזה ומספקות לאלמוג מזון ולפיכך הכרחיות לקיומו. החוקרים ביקשו לאפיין את השינויים התאיים ברקמת האורגניזם המארח, היינו האלמוג או שושנת הים, המתרחשים בתגובה לחום, וזאת בנוכחות האצה השיתופית סימביודיניום Symbiodinium)) - ובהיעדרה.

כשהמים מתחממים, האצה נכנסת למצב קיצון הגורם לעקה חמצונית ברקמת המארח. כאשר האצות אינן נוכחות, מיקרואורגניזמים אחרים, חיידקים, הופכים לדומיננטיים בגוף המארח. במצב כזה מערכת החיסון של המארח נלחמת בחיידקים, אך התגובה החיסונית עלולה להוביל להרס של הרקמה ואף למותו ובהמשך להכחדתו.

באמצעות ריצוף גנטי של אתרי בקרה בדנ"א של שושנת הים, האחראים על התגובה החיסונית, החוקרים זיהו אזורים העשויים בעתיד לשמש כמטרות להנדסה גנטית ולפיתוח זנים עמידים יותר של אלמוגים. כרגע יישום הנדסה גנטית בטבע הוא כמעט בגדר מדע בדיוני, אך הצעדים הראשונים בכיוון כבר נעשו, וזה עשוי להיות הצעד הבא.

קישור למאמר המלא>>

תחומי עניין: טבע ואקולוגיה, מדעים