יום החינוך הבינלאומי

ה-24 בינואר הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כיום החינוך הבינלאומי. ד"ר יניב אפרתי מהפקולטה לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן כותב על חינוך בעידן שבו ידע ותוכן נמצאים בלחיצת כפתור.

החינוך בימינו מאתגר ומרגש. זהו תהליך הנמשך לאורך חיי האדם, ומתקיימות בו למידה ורכישת ידע, מיומנויות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות. כיצד אנו, כמחנכים וכהורים, יכולים ל"חנך" את ילדינו, כאשר הידע נמצא במרחק הקלקה? כיצד נאפשר למידה בכיתה ומחוצה לה כששימוש בבינה מלאכותית עושה זאת כבר עבורם? פתרון לשאלה זו נעוץ בשאלה רחבה יותר ואולי אף בסיסית יותר - מהי מטרת החינוך, וכיצד היא מתבטאת במערכת החינוך?

מערכת החינוך שמה לה למטרה את ההישגים והציונים, תוך הבנה שיש צורך בלמידה משמעותית מותאמת לעידן הנוכחי, בה התלמידים והתלמידות לומדים כיצד לחפש מידע ולהעריכו וכיצד לפתח חשיבה ביקורתית.

ברצוני לטעון, שמערכת חינוך המדגישה הישגיות, מתמקדת בעיקר בצבירת ידע ולימודי ליבה (לוח הכפל וקריאה) עוד מימי המהפכה התעשייתית. כמובן, ביסוד הלמידה הזו ישנם עקרונות חיוניים להתפתחות הלמידה ולהשגת ציונים המאפשרים דרך אקדמית עתידית. עם זאת, נראה שבימינו יש צורך בחישוב מסלול מחדש מאחר שהידע זמין לכל דורש והישגים גבוהים אינם ערובה להצלחה באקדמיה או בחיים האישיים.

הפתרון נעוץ בבחירת מטרה אחרת לחינוך. על התלמידים והתלמידות ללמוד להתמודד עם אתגרי העידן החדש - התמכרות למסכים, פעילות מינית באונליין, מידע שקרי ברשתות החברתיות ועוד. נראה שכישורים פסיכולוגיים להתמודדות עם המציאות ופיתוח מאפייני חוסן פנימיים - דימוי עצמי, משמעות ואמונה, תקווה ותחושת קשר ושייכות - יאפשרו לתלמידים ותלמידות לגדול באופן עצמאי, מאושר ופרודוקטיבי.

במשך שנים מערכת החינוך עוברת תהליך מרתק של התאמה להלך הרוח הטכנולוגי הנוכחי. נראה שנכון לחזור לדיון הבסיסי הבוחן את מטרת החינוך: האם היא ההישגים והציונים, ולכן הקניית הערכים ופיתוח הידע הם אמצעי ומהווים חלק מהדרך לכך; או שמא להפך - מטרת החינוך היא פיתוח כישורים פסיכולוגיים, מאפייני חוסן וערכים, כאשר הציונים וההישגים הם רק האמצעים לכך.

ד"ר יניב אפרתי, הוא ראש המעבדה להתמכרויות בתוכנית ניהול ופיתוח מערכות חינוך בלתי פורמליות בפקולטה לחינוך.

לתוכניות הלימוד בפקולטה לחינוך היכנסו